עליה ברמות קריאטינין בדם בחולים תחת טיפול אינטנסיבי לאיזון לחץ הדם עשוי להיות ממצא ממלאכותי של זרימת דם ירודה לכליות ולא סימן לנזק כלייתי אמיתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת Annals of Internal Medicine.

החוקרים השלימו מחקר שהתבסס על 162 חולים ממחקר SPRINT, אשר פיתחו מחלת כליות כרונית במהלך המחקר. המחקר כלל 128 חולים תחת טיפול אינטנסיבי לאיזון לחץ הדם, 34 חולים תחת טיפול סטנדרטי ו-162 ביקורות תואמות שלא פיתחו בעיות כלייתיות במהלך המחקר.

כאשר החוקרים בחנו תשעה סמנים לנזק כלייתי בדגימות שתן שנלקחו בתחילת המחקר ולאחר שנה אחת, הם מצאו כי רמות מוגברות של שלושה סמנים בתחילת המחקר לוו בסיכוי גבוה יותר להתפתחות מחלת כליות כרונית במהלך המחקר. באופן ספציפי, עליה ביחס אלבומין-קריאטינין לוותה בעליה של 50% בסיכון למחלת כליות כרונית, עליה ב-KIM-1 (Kidney Injury Molecule-1) לוותה בעליה של 51% בסיכון ועליה ב-Monocyte Chemoattractant Protein-1 לוותה בעליה של 70% בסיכון הנ”ל.

מממצאים אלו עולה כי סמנים בשתן עשויים לסייע בזיהוי חולים עם נזק כלייתי תת-קליני, העשויים להיות בסיכון מוגבר לשינויים נוספים בקצב פינוי גלומרולארי.

רמות הבסיס של IL-18 (Interleukin-18), Neutrophil Gelatinase-Associated Lipocalin, Anti-Chitinase-3 like protein 1, β2-Microglobulin, α1-Microglobulin ו-Uromodulin, לא נקשרו עם היארעות מחלת כליות כרונית.

בנוסף, שנה אחת לאחר הטיפול, בחולים תחת טיפול אינטנסיבי לאיזון לחץ הדם אשר פיתחו מחלת כליות כרונית במהלך המעקב, הירידה ביחס אלבומין-קריאטינין, IL-18, YKL-40 ו-Uromodulin הייתה גדולה יותר, בהשוואה לחולים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי.

בקרב משתתפים עם מחלת כליות כרונית בקבוצת הטיפול הסטנדרטי, רמות כל תשעת הסמנים בדם היו גבוהות יותר, בהשוואה למשתתפים עם מחלת כליות כרונית בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, אך ההבדל היה מובהק סטטיסטית רק בהערכת YKL-40.

החוקרים כותבים כי הממצאים מדגישים את מגבלת השימוש בקריאטינין וסמנים אחרים לנזק כלייתי במהלך טיפול ליתר לחץ דם ומציעים כי חלק מהחולים מאובחנים באופן שגוי עם מחלת כליות כרונית במהלך המחקר. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.

Ann Intern Med. Published online October 22, 2018

לידיעה במדסקייפ