איזה שיטת מדידת לחץ דם עדיפה כדי להחליט על טיפול? / מאת ד”ר יעקוב גולדשטיין, האיגוד הקרדיולוגי

אבחנה של יתר לחץ דם מתבססת על הגדרות האיגודים השונים לפי שיטות המדידה,

ü     אםמדידותבמרפאה ר”תOBPMכ  office blood pressure measurements

ü     ואו בתוספת שימוש במכשירי ניטור אמבולטוריים ל 24 שעות או יותר ר”תABPM.

לפי המלצות האיגוד האנגליNICEמ 2011, ברגע שמדידה ראשונהOBPMלאחר 5 דקות מנוחה תקינה אין פירוט על מספר מדידות הנוספות הדרושות לאבחון.

כיום עם מכשירי מדידה אוטומטיים ר”תAOBPM, האיגוד הקנדי אך מוכן להסתפק בהם במקום מכשירי הניטורABPM.

חלק ממחקרי תוצא (כ(outcome studiesאך הסתמכו על בדיקתOBPMיחידה בבדיקות לחץ דם למעקב, ביעדי המטרה,אך מחקרSPRINTו בהתוויות הקנדיות מומלץ להתעלם מבדיקה ראשונה מתוך 4 עוקבות, ולהסתמך על מיצוע השלושה האחרות. גם בארץ ברב המקרים נמדד ערך בודד של לחץ דם במעקב מרפאתי.

מטרות המחקר:

להשוות את ההבדל של מדידת לחץ דםOBPMבודדת לבין מיצוע של 3 המדידות העוקבות הנוספותובנוסף השפעתם על:

·        שיעור המטופליםהסובלים מיתר לחץ דם חבויר”תSTMHאוshort term masked hypertension, שעשויים להיות מאובחנים במספר מדידות לעומת בדיקה אחת,(שכיחות המגיעה עד 10-15% בחלק מהמחקרים ומקנה סיכון פי 1.5 עד 3 לתחלואה קרדיו וסקולרית),

·        וכמה יחשבו כיתר לחץ דם בטעות בגלל תסמונת החלוק הלבן ר”תSTWCHאוshort term white collar hypertension.      

                                  

שיטות:

מחקר רחבי תצפיתי במרכז רפואי יחיד בבאזל שוויץ, שגייס 1000 מטופלים עוקבים בחצי שנה (בין 2015 ל 2016 ). לאחר 5 דקות מנוחה בוצעו 4 מדידות סטנדרטיות שלOBPMבמרווחי זמן של 2 דקות בחדר שקט בישיבה.

החוקרים בדקו מה ההבדלים בין

·        בדיקתלחץ דם ראשונהר”תfBPMfirst blood pressure measurement),

·        לממוצעבין הבדיקה השנייה לרביעית ר”תmBPM,

לצורך אבחנה של לחץ דם, ומה התרומה האבחנתית:

ü     בגילויSTMHשהוגדר כfBPM< 140 סיסטולי ופחות מ90 דיאסטולי

ü     ובאיבחוןSTWCHשהוגדרכfBPM≥ 140 סיסטולי ו ≥ 90 דיאסטולי, וmBPM< 140 סיסטולי קטן מ 90 דיאסטולי, בין 2 השיטות.

להמשך הסקירה באתר האיגוד הקרדיולוגי

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן