מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine עולה כי הפחתת לחץ דם במסגרת מניעה ראשונית מלווה בהפחתת הסיכון לתמותה ומחלות לב וכלי דם במידה ולחץ הדם הסיסטולי עומד על 140 מ”מ כספית ומעלה. ברמות לחץ דם נמוכות יותר, הטיפול אינו מלווה בכל תועלת כאשר ניתן במסגרת מניעה ראשונית, אך תתכן השפעה מגנה בחולים עם מחלת לב כלילית.
החוקרים ביקשו להעריך את הקשר בין טיפול להפחתת לחץ דם ובין תמותה ותחלואה קרדיווסקולארית ברמות לחץ דם שונות. החוקרים השלימו חיפוש בספרות הרפואית, כולל במאגרי PubMed, Cochrane Database of Systematic Reviews ו-Database of Abstracts of Reviews of Effect. הם כללו בסקירה מחקרים קליניים אקראיים עם מעקב של לפחות 1,000 שנות-אדם, שערכו השוואה בין תרופות להפחתת לחץ דם ובין פלסבו או יעדי לחץ דם שונים.
התוצאים העיקריים כללו תמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית, אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, מחלת לב כלילית, אירוע מוחי, אי-ספיקת לב ומחלת כליות סופנית.
הסקירה כללה 74 מחקרים ייחודיים, עם סך כולל של 306,273 משתתפים ייחודיים (גיל ממוצע של 63.6 שנים) ומעקב של 1.2 מיליון שנות-אדם. כאשר הטיפול ניתן במסגרת מניעה ראשונית, הקשר בין טיפול להפחתת לחץ דם ובין אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים היה תלוי בלחץ הדם הסיסטולי הבסיסי. במחקרים עם לחץ דם סיסטולי בסיסי של 160 מ”מ כספית ומעלה, הטיפול לווה בסיכון מופחת לתמותה (סיכון יחסי של 0.93) וירידה ניכרת באירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים (סיכון יחסי של 0.78). במידה ולחץ הדם הסיסטולי נע בין 140-159 מ”מ כספית, הקשר בין הטיפול והתמותה היה דומה (סיכון יחסי של 0.87), אך הקשר עם אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים היה פחות בולט (סיכון יחסי של 0.88).
במחקרים עם לחץ דם סיסטולי בסיסי של מתחת ל-140 מ”מ כספית, לא נמצא קשר בין הטיפול והתמותה (סיכון יחסי של 0.98) ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים (סיכון יחסי של 0.97). במחקרים שכללו חולים עם מחלת לב כלילית קודמת ולחץ דם סיסטולי בסיסי ממוצע של 138 מ”מ כספית, הטיפול לווה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים (סיכון יחסי של 0.90), אך לא נמצא קשר עם הישרדות (סיכון יחסי של 0.98).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!