מה בין צריכת קפה ובין הסיכון לאוטם שריר הלב במבוגרים צעירים עם יתר לחץ דם קל? (מתוך כנס ה-ESC)

במחקר שכלל משתתפים בגילאי 18-45 שנים עם יתר לחץ דם לא-מטופל בשלב 1, שתיית קפה מתונה (1-3 כוסות אספרסו ביום) לוותה בעליה של פי שלוש בסיכון לאירוע קרדיווסקולארי (בעיקר התקפי לב) בתוך עשור, בהשוואה לאלו שלא שתו קפה. יתרה מזאת, באלו ששתו לפחות ארבע כוסות קפה ביום נרשמה עליה של פי ארבע בסיכון לאירוע קרדיווסקולארי.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 1,201 משתתפים במחקר HARVEST, שאובחנו עם יתר לחץ דם בדרגה 1 (לחץ דם של 140-159/90-99 מ”מ כספית) בתחילת המחקר. החוקרים עקבו אחר לחץ הדם של החולים באופן סדיר, עם המשך מעקב עד התפתחות יתר לחץ דם שחייב טיפול.

73% מהמשתתפים במחקר היו גברים. בתחילת המחקר, לחץ הדם הממוצע עמד על 145/94 מ”מ כספית. למעלה ממחצית מהמשתתפים שתו 1-3 כוסות קפה ביום (767 משתתפים, 63.8%), והיתר לא שתו קפה (316 משתתפים, 26.3%) או שתו ארבע כוסות קפה ומעלה (119 משתתפים, 9.9%).

החוקרים מדווחים כי אלו ששתו קפה היו מעט מבוגרים יותר עם מדד מסת גוף גבוה יותר, בהשוואה ליתר המשתתפים במחקר. גיל המשתתפים ששתו 1-3 כוסות קפה עמד על 33.5 שנים, בממוצע, בעוד שגיל המשתתפים ששתו ארבע כוסות קפה ומעלה ואלו שלא שתו קפה עמד על 36.5 ו-30.5 שנים, בהתאמה, עם מדד מסת גוף ממוצע של 25.7, 26.1 ו-24.6, בהתאמה.

במהלך מעקב ממוצע של 12.5 שנים תועדו 60 אירועים קרדיווסקולארים, בעיקר התקפי לב (80%), אך גם אירועים מוחיים, מחלת כלי דם היקפית ואי-ספיקת כליות.

בהשוואה למשתתפים שלא שתו קפה, באלו ששתו ארבע כוסות קפה ומעלה, תועדה עליה משמעותית בסיכון להתפתחות יתר לחץ דם המחייב טיפול (יחס סיכון של 1.5, p=0.004). במשתתפים אלו תועד גם סיכון מוגבר להתפתחות קדם-סוכרת (יחס סיכון של 2.0, p=0.0017). עוד זוהתה מגמה לא-משמעותית של סיכון מוגבר לתוצאים אלו בקרב אלו ששתו 1-3 כוסות קפה.

בקרב אלו ששתו ארבע כוסות קפה ומעלה, רק באלו עם מטבוליזם איטי של קפאין תועד סיכון מוגבר לקדם-סוכרת (יחס סיכון של 2.78).

החוקרים כותבים כי באלו ששתו 1-3 כוסות קפה ביום ואלו ששתו ארבע כוסות קפה ומעלה נרשמה עליה של פי שלוש ופי ארבע בסיכון לאירוע קרדיווסקולארי, אך הסיכון הנ”ל היה נמוך יותר לאחר תקנון להתפתחות יתר לחץ דם שחייב טיפול ולהתפתחות קדם-סוכרת. מכאן עולה כי ההשפעה של קפה על אירועים קרדיווסקולארים תווכה לפחות חלקית ע”י ההשפעות ארוכות הטווח על לחץ הדם והסוכר.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן