במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiolyg טוענים מומחים כי בחולים עם מחלת עורקים כלילית, בגילאי 60 שנים ומעלה, לחץ דם מטרה של 140-150 מ”מ כספית, כמומלץ לפי הנחיות ה-JNC-8, מלווה בתועלת פחותה יותר, בהשוואה להמלצה הקודמת של לחץ דם נמוך מ-140 מ”מ כספית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המלצות JNC-8 (Eighth Joint National Committee) לטיפול בלחץ דם גבוה תומכות בסף לחץ דם סיסטולי להתחלת טיפול תרופתי ויעד תרפויטי של לחץ דם נמוך מ-150 מ”מ כספית באלו בגילאי 60 שנים ומעלה, בניגוד להמלצות הקודמות של יעד לחץ דם נמוך מ-140 מ”מ כספית. עם זאת, לא ידוע אם זהו היעד הטוב ביותר, בעיקר באוכלוסיה גדולה של חולים עם מחלת עורקים כלילית.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את לחץ הדם האופטימאלי בחולים בגילאי 60 שנים ומעלה.
מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 60 שנים ומעלה, עם מחלת עורקים כלילית ולחץ דם סיסטולי בסיסי של מעל 150 מ”מ כספית. המשתתפים חולקו באקראי לגישת טיפול על-בסיס Atenolol/Hydrochlorothiazide או Verapamil בשחרור-ממושך עם Trandolapril במחקר INVEST (INternational VErapamil SR Trandolapril STudy) שסווגו לשלוש קבוצות בהתאם ללחץ הדם הסיסטולי:קבוצה 1, לחץ דם נמוך מ-140 מ”מ כספית; קבוצה 2, לחץ דם 140-150 מ”מ כספית; וקבוצה 3, לחץ דם של 150 מ”מ כספית ומעלה.
תוצא הסיום העיקרי היה תמותה מכל-סיבה, אירוע ראשון של אוטם לא-פטאלי של שריר הלב או אירוע מוחי לא-פטאלי. תוצאים משניים כללו את שיעורי התמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית, סך אירועי אוטם שריר הלב, סך האירועים המוחיים, אי-ספיקת לב, או רה-וסקולריזציה, שנבחנו בנפרד.
מבין כ-8,300 משתתפים שנכללו בסקירה עם מעקב של 22,308 שנות-מטופל, ב-57% הושג יעד לחץ דם סיסטולי נמוך מ-140 מ”מ כספית (קבוצה 1), ב-21% הושג לחץ דם סיסטולי של 140-150 מ”מ כספית (קבוצה 2) וב-22% הושג לחץ דם סיסטולי של 150 מ”מ כספית ומעלה (קבוצה 3). מניתוח לא-מתוקנן של הנתונים עלה כי בקרב משתתפים בקבוצה הראשונה תועדו השיעורים הנמוכים ביותר של התוצא העיקרי (9.36% לעומת 12.71% לעומת 21.32%, p<0.0001), תמותה מכל-סיבה (7.92% לעומת 10.07% לעומת 16.81%, p<0.0001), תמותה קרדיווסקולארית (3.26% לעומת 4.58% לעומת 7.80%, p<0.0001), אוטם שריר הלב (1.07% לעומת 1.03% לעומת 2.91%, p<0.0001), סך האירועים המוחיים (1.19% לעומת 2.63% לעומת 3.85%, p<0.0001) ואירועים מוחיים לא-פטאליים (0.86% לעומת 1.89% לעומת 2.86%, P<0.001) בהשוואה לקבוצה השניה והשלישית, בהתאמה. מניתוח רב-משתנים עלה כי בהשוואה לקבוצת הראשונה, הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון מתוקן של 1.34), כלל האירועים המוחיים (יחס סיכון מתוקן של 1.89) ואירועים מוחיים לא-פטאליים (יחס סיכון מתוקן של 1.70) היה גבוה יותר יותר בקבוצת החולים עם יעד לחץ דם של 140-150 מ”מ כספית, בעוד שהסיכון לתוצא העיקרי, תמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית, סך מקרי אוטם שריר הלב, אוטם לא-פטאלי של שריר הלב, סך האירועים המוחיים ואירועים מוחיים לא-פטאליים, היה גבוה יותר בקבוצת החולים עם יעד לחץ דם של 150 מ”מ כספית ומעלה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם יתר לחץ דם ומחלת עורקים כלילית, בגילאי 60 שנים ומעלה, ליעד לחץ דם של 140-150 מ”מ כספית, כמומלץ בהנחיות ה-JNC-8, תועלת קטנה יותר, בהשוואה להמלצה הקודמת ללחץ דם נמוך מ-140 מ”מ כספית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!