בהחלטה על טיפול לאיזון לחץ הדם יש לקחת בחשבון את מכלול הסיכון למחלות לב וכלי דם (Lancet)

מתוצאות מחקר BPLTTC (Blood Pressure Lowering Treatment Trialists’ Collaboration) עולה כי מכלול הסיכון למחלות לב וכלי דם צריך לשמש כגורם המשפיע ביותר על בחירת גישת הטיפול הראשונית כנגד יתר לחץ דם, ולא רמות לחץ הדם של המטופל בלבד.

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מספקים מענה לסוגיה שנותרה פתוחה עד כה והם מקווים כי הנתונים יסייעו בהתאמת ההנחיות בנושא.

במטרה לבחון אם התועלת של תרופות לאיזון לחץ דם היא פרופרוציונאלית לסיכון ההתחלתי למחלות לב וכלי דם ולקבוע אם הסיכון האבסולוטי עשוי להשפיע על החלטות הטיפול להפחתת לחץ דם, בדומה לטיפול לאיזון שומנים בדם, החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר BPLTTC.

החוקרים זיהו 11 מחקרים להערכת טיפול להפחתת לחץ דם, שפורסמו משנת 1995 וחילקו באקראי לפחות 1,000 חולים לתרופה לאיזון לחץ הדם או פלסבו, או לאיזון אינטנסיבי או פחות אינטנסיבי של לחץ הדם. הסקירה כללה 26 קבוצות אקראיות וכ-67,000 משתתפים. ההבדל הממוצע בלחץ הדם בין קבוצת הטיפול הפעיל וקבוצת הביקורת עמד על 5.4/3.1 מ”מ כספית.

התוצא העיקרי היה כלל האירועים הקרדיווסקולאריים המג’וריים, שכללו אירוע מוחי, התקף לב, אי-ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולארית. במהלך חציון מעקב של 4.0 שנים, אירוע קרדיווסקולארי מג’ורי תועד ב-4,167 משתתפים (8.0%).

החוקרים פיתחו משוואה לניבוי סיכון, המבוססת על גיל, מין, מדד מסת גוף, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, טיפולים אחרים לאיזון לחץ הדם, עישון בהווה, סוכרת, והיסטוריה של מחלות לב וכלי דם, אך לא שומנים בדם (שלא נכללו במרבית המחקרים) של המשתתפים בקבוצות הפלסבו.

הם סיווגו את המשתתפים לארבע קטגוריות, בהתאם לסיכון לאירוע קרדיווסקולארי מג’ורי בתוך חמש שנים (פחות מ-11%, 11-15%, 15-21% ומעל 21%).

הסיכון היחסי לאירוע קרדיווסקולארי ירד בהיקף משמעותי דומה (כ-13-18%) בחולים בכל אחת מארבע קטגוריות הסיכון למחלות לב וכלי דם. עם זאת, הירידה האבסולוטית בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים עם טיפול להפחתת לחץ הדם עלתה באופן ליניארי בארבע קבוצות הסיכון.

באופן ספציפי, מתן טיפול להפחתת לחץ הדם ל-1,000 חולים בכל קבוצה, במשך חמש שנים, תמנע 14, 20, 24 ו-38 אירועים קרדיווסקולאריים בחולים בכל אחת מקבוצות הסיכון העוקבות.

מספר החולים הנדרש לטיפול במשך חמש שנים למניעת אירוע קרדיווסקולארי יחיד ירד מ-71 ל-51 ל-41 ל-26 חולים, מהקבוצה בעלת הסיכון הנמוך ביותר למחלות לב וכלי דם, לקבוצה בעלת הסיכון הקרדיווסקולארי הגבוה ביותר.

מומחים בתחום קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, כאשר לטענתם, בכל המקרים צפוי יתרון לתהליכי קבלת החלטות משותפים בין המטופלים והחולים, בעיקר במטופלים בסיכון הנמוך, עם התייחסות לסיכון האבסולוטי, הנזקים והתועלת של הטיפול ומספר החולים הנדרש לטיפול.

Lancet 2014; 384:59198

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן