מהערכה רטרוספקטיבית קטנה של הבטיחות של אלדקטון (Spironolactone) בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי עולה כי היפרקלמיה אינה תופעה נדירה וכי דרושים מחקרים נוספים להערכת הבטיחות של התרופה בחולים קשים לטיפול אלו.

כטיפול ראשוני, ההנחיות בנושא יתר לחץ דם ממליצות על תכשירים נפוצים יותר להורדת לחץ דם, דוגמת מעכבי ACE, ARB (Angiotensin Receptor Blocker) ומשתנים. חלק גדול מהתועלת של אלדקטון היא כתכשיר טיפול רביעי ויש נתונים המצביעים על ירידה משמעותית בלחץ הדם עם הוספת תרופה זו. הטיפול הופך יותר ויותר נפוץ בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, ולכן החוקרים ביקשו לבחון את הבטיחות של אלדקטון.

מדגם המחקר הנוכחי כלל 73 חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, שטופלו באלדקטון. שיעורי ההיארעות של היפרקלמיה עמדו על 8.2%. ארבעה חולים הפסיקו את הטיפול התרופתי בשל רמות אשלגן מוגברות, וחולה אחד פיתח היפרקלמיה שהובילה לפניה לחדר המיון. בשני חולים זוהתה עליה ברמת אשלגן של מעל 2.0 מילימול לליטר מערכי הבסיס (שניהם פיתחו היפרקלמיה), אך העליה הממוצעת ברמות אשלגן בקרב 73 החולים עמדה על 0.2 מילימול לליטר.

בחולים עם הפרעה לתפקוד הכלייתי, אלו עם eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) נמוך מ-60 מ”ל לדקה, תואר סיכוי גבוה יותר להתפתחות היפרקלמיה, בהשוואה לאלו עם כליות בריאות יותר.

החוקרים כותבים כי מטרתם היא להבטיח כי החולים ינוטרו היטב כאשר מוסיפים אלדקטון וממליצים לרופאים לבדוק את רמות האשלגן בדם בתוך שבוע או שבועיים מהתחלת הטיפול התרופתי.

J Am Soc Hypertens 2014:8:e30-e31

לידיעה במדסקייפ