שימוש במכשיר CPAP מפחית את לחץ דם החולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי (JAMA)

בחולים עם דום נשימה בשינה ויתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, טיפול במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) במהלך 12 שבועות הביא לשיפור משמעותי בלחץ הדם הממוצע במהלך 24 שעות ובלחץ הדם הדיאסטולי, אך ללא השפעה משמעותית על לחץ הדם הסיסטולי, כך עולה מתוצאות מחקר HIPARCO.

במסגרת המחקר חולקו באקראי משתתפים לטיפול ב-CPAP והודגם שיפור בדפוס לחץ הדם הלילי, כאשר בשיעור גבוה יותר של חולים שטופלו במכשיר CPAP זוהה דפוס ירידת לחץ דם בלילה, בהשוואה לחולים שלא טופלו במכשיר זה.

להשבת דפוס ירידת לחץ דם לילי עם טיפול לאיזון יתר לחץ דם תועלת אפשרית, מאחר ונוכחות דפוס ללא ירידת לחץ דם או עליית לחץ דם בלילה זוהה כגורם סיכון חדש למחלות לב וכלי דם. במחקר הנוכחי, בלמעלה מ-70% מהחולים זוהה דפוס לפיו לא חלה ירידה בלחץ הדם הלילי או אף חלה עליה במדידות לחץ הדם בלילה, וטיפול במכשיר CPAP הביא להתנרמלות הדפוס הלילי של לחץ הדם בחלק גדול מהחולים.

מדגם המחקר כלל 98 חולים, שחולקו באקראי לטיפול במכשיר CPAP ו-96 חולים שלא טופלו במכשיר זה. כל החולים במחקר אובחנו עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, במשך למעלה מעשר שנים, ונטלו בממוצע 3.8 תרופות לאיזון לחץ הדם. בתחילת המחקר, לחץ הדם הממוצע במהלך 24 שעות, לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי עמדו על 103 מ”מ כספית, 144 מ”מ כספית ו-83 מ”מ כספית, בהתאמה. בתחילת המחקר, ב-25% מהחולים זוהה דפוס לחץ דם עם ירידת ערכי לחץ דם בלילה, שהוגדר כירידה של 10% ומעלה בלחץ הדם הממוצע בלילה, בהשוואה ללחץ הדם הממוצע ביום.

לאחר 12 שבועות טיפול במכשיר CPAP, הירידה בלחץ הדם הממוצע במהלך 24 שעות ובלחץ הדם הדיאסטולי עמדה על 3.1 מ”מ כספית ו-3.2 מ”מ כספית, בהתאמה, אך ללא שינוי בלחץ הדם הסיסטולי הממוצע במהלך 24 שעות. בניתוח לפי-פרוטוקול, הירידה בלחץ הדם הממוצע במהלך 24 שעות ובלחץ הדם הדיאסטולי עמדה על 4.4 מ”מ כספית ו-4.1 מ”מ כספית, בהתאמה. בנוסף, זוהתה ירידה משמעותית של 4.9 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי במהלך 24 שעות.

באשר לדפוס לחץ הדם בלילה, ב-36% מהמטופלים במכשיר CPAP זוהתה ירידה בלחץ הדם הלילי לאחר 12 שבועות טיפול, בהשוואה ל-21.6% מהחולים בקבוצת הביקורת.

ממצאי המחקר מאשרים נתוני מחקרים קודמים, שדיווחו על השפעת הטיפול במכשיר CPAP על רמות לחץ הדם, כתלות במספר שעות הטיפול במכשיר.

JAMA 2013; 310:2407-2415

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן