סודיום ציטרט מגביל את הפגיעה הכלייתית בחולים עם נפרופתיה על-רקע יתר לחץ דם (מתוך Kidney Int)

ממחקר חדש עולה כי בחולים עם נפרופתיה על-רקע יתר לחץ דם וחמצת מטבולית, מתן סודיום ציטרט מקל על הפגיעה הטובולו-אינטרסטיציאלית ומביא להאטה בהתדרדרות התפקוד הכלייתי, כפי שנקבע לפי ערכי GFR.

החוקרים מסבירים כי במקרים של נפרופתיה על-רקע יתר לחץ דם, הפגיעה הטובולו-אינטרסטיציאלית עשויה להיוותר גם לאחר איזון ערכי לחץ הדם. הם מציינים כי ידוע כי אנדותלינים משמשים כמתווכים לפגיעה טובולו-אינטרסטיציאלית, וכי חמצת מטבולית, המלווה לעיתים קרובות GFR נמוך, מעודדת הפרשת אנדותלין.

לאור זאת, החוקרים ערכו מחקר במטרה לבחון אם הפחתת החמצת עם סודיום-ציטרט מביאה להאטה בהתדרדרות ערכי GFR במדגם חולים עם נפרופתיה על-רקע יתר לחץ דם.

לדבריהם, זהו המחקר הראשון להערכת ההשפעה של טיפול להבססה על חולים עם פגיעה בתפקוד הכלייתי על-רקע נפרופתיה עקב יתר לחץ דם בלבד, הסיבה השנייה בשכיחותה בארה”ב לכשל כלייתי מלא.

מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים, בגיל ממוצע של 54 שנים, עם ערכי GFR בטווח 20-60 מ”ל לדקה, וערכי CO2 בדם ורידי של פחות מ-22 מ”מול לליטר. אף אחד מהמשתתפים לא אובחן עם מחלת כליות ראשונית, סוכרת, או מחלה קרדיווסקולארית.

כל החולים קיבלו טיפול להורדת לחץ הדם, עם משטר שכלל מעכבי ACE. שישה חודשים מאוחר יותר, 30 חולים קיבלו מרשם לטיפול בסודיום-ציטרט ו-29 שלא יכלו או סירבו לנטילת הטיפול שימשו כביקורות. המעקב נמשך עד סך של 30 חודשים.

הפרשת אנדותלין-1 בשתן סמן לייצור אנדותלין בכליה הייתה דומה בשתי הקבוצות בתחילת המחקר. עם זאת, עד לתום המחקר, ההפרשה הייתה נמוכה משמעותית בקבוצת המחקר (4.93 לעומת 6.92 ננוגרם לגרם קריאטינין, p<0.0001).

הממצאים היו דומים עבור רמות N-Acetyl-Beta-D-Glucosaminidase, סמן לנזק טובולו-אינטרסטיציאלי (7.72 לעומת 10.37 ננוגרם לגרם קריאטינין, בהתאמה, p=0.0004). כנ”ל היה עבור הפרשת אלבומין בשתן (107.1 לעומת 146.9 מ”ג לגרם קריאטינין, p=0.002). יתרה מזאת, בקבוצת הביקורת כל הסמנים עלו משמעותית בהשוואה לערכים בתחילת המחקר.

שיעור הירידה בערכי GFR היה איטי יותר משמעותית בקבוצת המחקר (1.60- לעומת 3.79- מ”ל לדקה לשנה, p<0.0001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות עולה כי חמצת מטבולית המלווה לעיתים קרובות ירידה בתפקוד הכלייתי, תורמת להתדרדרות הפרוגרסיבית בתפקוד הכלייתי בחולים עם נפרופתיה על-רקע יתר לחץ דם, וכי הנזק מתווך לפחות בחלקו ע”י ייצור אנדותלין.

בנוסף, ממצאי המחקר תומכים בטיפול בסודיום-ציטרט כאמצעי להגנה על הכליות וכי הטיפול בחמצת מטבולית עם סודיום-ציטרט עשוי לסייע בדחיית הופעת כשל כלייתי מלא על-רקע יתר לחץ דם, וייתכן על-רקע סיבות אחרות.

Kidney Int 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן