ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי שילוב של אמלודיפין (NORVASC) יחד עם ואלסארטאן (DIOVAN) מהווה טיפול יעיל מאוד, ונסבל בצורה טובה, במטופלים עם יתר לחץ דם לא מסובך בשלב 3. המחקר הוצג בכנס המדעי השנתי של האיגוד האמריקאי ליתר לחץ דם (ASH).
החוקרים העריכו את בטיחות השילוב של אמלודיפין וואלסארטאן בהשוואה לשילוב ליזינופריל (TENSOPRIL ) והידרוכלורותיאזידים (HCT hydrochlorothiazide) במטופלים עם לחץ דם בשלב 2.
אחד החוקרים מסר במהלך הכנס, כי למרות הזמינות של מגוון רחב של תרופות נגד יתר לחץ דם, בערך 70% מהמטופלים ביתר לחץ דם בארה”ב, ולפחות 90% מהמטופלים באירופה, לא משיגים את הנחיות ה- Joint National Committee 7 [JNC 7] של לחץ הדם נמוך מ-140/90 mm Hg.
החוקר הוסיף, כי למרות שלחץ הדם הסיסטולי מהווה גורם סיכון עצמאי חשוב, השגת שליטה בלחץ הדם הסיסטולי קשה יותר מהשגת שליטה בלחץ הדם הדיאסטולי במטופלים רבים.
הנחיות ה-7 JNC מכירות בכך שמרבית החולים עם יתר לחץ דם יידרשו לפחות לשתי תרופות נגד יתר לחץ דם בכדי להשיג שליטה בלחץ הדם, הסביר החוקר. בהתאם לכך, הוא הוסיף, התחלת טיפול עם 2 תרופות הינה מומלצת במטופלים שלחץ הדם שלהם גבוה ביותר מ-20/10 mm Hg מהיעד, או כחומרים נפרדים או ב- fixed-dose combination.
החוקר ציין, כי השימוש בשני חומרים עם מנגנוני פעולה משלימים נמצא קשור להורדה יעילה יותר של לחץ הדם מאשר כל חומר בנפרד, כמו גם לנסבלות משופרת. טיפול משולב שמספק חסימת תעלות סידן וקולטני אנגיוטנסין, שכרגע אינו זמין לטיפול ביתר לחץ דם, מייצג לדבריו אפשרות טיפולית אטרקטיבית.
130 המטופלים שהשתתפו במחקר, עם לחץ דם דיאסטולי ממוצע בישיבה הגבוה או שווה ל- mm Hg 110 ונמוך מ-120 mm Hg, חולקו אקראית לקבלת 6 שבועות של טיפול ב-5 מ”ג אמלודיפין ו-160 מ”ג ואלסארטאן, או לקבלת 10 מ”ג ליזינופריל ו-12.5 מ”ג HCT. בשבוע השני, העלו את המינונים במטופלים עם לחץ דם דיאסטולי ממוצע בישיבה הגבוה או שווה ל-mm Hg 90, ל-10 מ”ג אמלודיפין ו-160 מ”ג ואלסארטאן, או ל-20 מ”ג ליזינופריל ו-12.5 מ”ג HCT.
תפועות לוואי דווחו ב-26 מטופלים שקיבלו אמלודיפין וואלסארטאן וב-21 מטופלים שקיבלו ליזינופריל ו-HCT. מרבית תופעות הלוואי היו קלות עד מתונות בחומרתן, וככל הנראה אינן קשורות לתרופת המחקר.
החוקר ציין שפרופיל הבטיחות שנצפה בקבוצה שקיבלה שילוב אמלודיפין וואלסארטאן היה עקבי עם התכונות הפרמקולוגיות הידועות של כל אחד מהחומרים.
הירידות הממוצעות מערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בישיבה שנמדדו בתחילת המחקר היו mm Hg 35.8/28.6 בקבוצה שקיבלה אמלודיפין וואלסארטאן ו- mm Hg 31.8/27.6 בקבוצה שקיבלה ליזינופריל ו-HCT. הירידות היו mm Hg 43.0/26.1 ו-37.2/21.7, בהתאמה, אצל מטופלים שאצלם הערכים בתחילת המחקר היו mm Hg 180 או יותר.
באופן כללי, התוצאות מתעדות את היעילות והנסבלות של אמלודיפין וואלסארטאן בהשגת בקרה טיפולית של לחץ דם במטופלים עם יתר לחץ דם בשלב 2, סיכם החוקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!