ממחקר חדש עולה כי שינה של פחות מ-6 שעות בליל מגבירה את הסיכון ליל”ד.
מחקרים קודמים הוכיחו כי מניעת שינה מנבדקים בריאים מביאה לעליה אקוטית בלחץ הדם ובפעילות המערכת הסימפטטית. קיצור שעות השינה לתקופה ארוכה יכול להביא להתפתחות יל”ד במנגנון של חשיפה נרחבת לל”ד וקצב לב במהלך 24 שעות, עליה בפעילות המערכת הסימפטטית, ועליה באגירת מלחים. כל אלו יכולים להביא לאדפטציה מבנית ואימון המע’ הקרדיווסקולרית לתפקד ברמות לחץ מוגברות.
במחקר השתתפו 4810 נבדקים, במהלך 8-10 שנות מעקב, בתקופה שבין 1982-1992, אובחנו 647 מקרים של יל”ד, כפי שנקבעו לפי אבחנה רפואית, רישומי בית חולים, או סיבת המוות. במשתתפים בגילאי 32-59, נמצא קשר בין שינה של פחות מ-6 שעות בלילה ובין סיכון גדול מפי 2 ליל”ד (Hazard Ratio=2.10, 95% CI=1.58-2.79). תיקנון לערפלנים אפשריים הביא לירידה חלקית בלבד בקשר. הסיכון המוגבר נותר משמעותי גם לאחר תיקנון להשמנת-יתר וסכרת.
לכן, משך שינה קצר יכול להיות גורם סיכון משמעותי ליל”ד. דרושים מחקרים נוספים כדי לקבוע את המנגנון הביולוגי האחראי לקשר בין שעות שינה מעטות ובין לחץ דם גבוה. אם משך שינה קצר מביא לעליה בלחץ הדם, אזי התערבויות המגבירות את כמות ואיכות השינה יוכלו לשמש כטיפולים וכאמצעי מניעה ראשונית של יל”ד.
מגבלות המחקר כללו גודל מדגם קטן יחסית לגיל המבוגר, חוסר יכולת לקבוע אם מעט שעות שינה העידו כפי שדווחו ע”י הנבדקים העידו על חסר שינה או שונות נורמלית בין פרטים במשך השינה הנדרשת. חוסר יכולת לשלול קשר סיבתי הפוך או ערפלנים שלא תוקננו. שימוש בשעות שינה כפי שדווחו ע”י המשתתפים. העדר מדדים חוזרים של משך השינה. אפשרות למקרי יל”ד שלא אובחנו ואפשרות הטיה עקב איבוד משתתפים בתקופת המעקב.
בתוצאות סקר אמריקאי בשנת 2002, נמצא קשר בין חסר שעות שינה ובין עצבנות, חוסר סובלנות, פסימיות, ותחושות עייפות ומתח. נראה כי תחושות אלו והמצבים הרגשיים עשויים להשפיע על התמדה בדיאטה או בפעילות גופנית, המגנים מפני התפתחות יל”ד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!