חוקרים איטלקיים מדווחים כי נטילת מלטונין לפני השינה עשויה להאיץ את הירידה בלחץ הדם (BP) המתרחשת בשעת הלילה בנשים וכך ליצור השפעה מגוננת קרדיווסקולרית.

החוקרים מסבירים כי הירידה הנורמלית בלחץ הדם קשורה באופן זמני לעליה ברמות המלטונין וכי מלטונין עשוי להפחית את רמות הנור-אפינפרין, להגביר את ייצור ה-NO ולהפחית את התנגדות העורקים הגדולים לזרימת דם.

בכדי לבחון את השפעת המלטונין על ה-BP בשעות הימום בנשים, גייסו החוקרים 9 נבדקות בעלות ערכי לחץ דם תקינים ו-9 נבדקות המטופלות בהצלחה באמצעות מעכבי ACE בשל יתר לחץ דם (בגילאי 47-63 שנים).

הנבדקות חולקו באקראי לקבלת טיפול באמצעות melatonin בשחרור מושהה (1 מ”ג משוחרר במהירות ו-2 מ”ג המשוחררים באיטיות), או לקבלת פלצבו, במהלך 3 שבועות. כעבור 3 שבועות, עברו הנבדקות לקבוצת הטיפול השניה.

החוקרים מדווחים כי טיפול באמצעות מלטונין הפחית את לחץ הדם בשעות הלילה, הן את הלחץ הסיסטולי (ירידה של 3.77 מ”מ כספית, p = 0.0423) והן את הלחץ הדיאסטולי (ירידה של 3.63 מ”מ כספית, p = 0.0153). כתוצאה מכך, ההבדל בלחץ הדם בין שעות היום לשעות הלילה גדל במהלך מתן הטיפול באמצעות מלטונין.

יתר על כן, אחוז הנשים שבהן הופיעה ירידה של יותר מ-10 מ”מ כספית במהלך שעות הלילה היה גדול יותר בקבוצת הטיפול באמצעות מלטונין (83.3% לעומת 38.9%, p = 0.0167). ההשפעה הרבה ביותר נצפתה בנבדקות שבהן היתה ירידה מעטה בלבד בלחץ הדם בשעות הלילה.

התרופה לא השפיעה על לחץ הדם במהלך שעות היום או על קצב הלב.

החוקרים מסכמים כי ירידה ביחס בין לחץ הדם בשעות היום ללחץ הדם בשעות הלילה קשורה להיפרטרופיה של החדר השמאלי, התקדמות של נזק כלייתי, ועליה בשכיחותן של מחלה חבויה של כלי הדם במוח ושל מחלה קרדיווסקולרית, ולכן הגדלת היחס באמצעות מתן מלטונין עשויה לתרום להגנה קרדיווסקולרית בנשים.