דיאטה עתירת פחמימות עלולה להעלות את לחץ הדם בחולים הסובלים מסוכרת מסוג 2 (ה-Diabetes Care)

על-פי תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה, דיאטה עתירת פחמימות ארוכת טווח מעלה את לחץ הדם, בהשוואה לדיאטה עתירה בשומנים מסוג cis-monounsaturated.

החוקרים כותבים כי ידוע שהחלפת דיאטה עתירת פחמימות בדיאטה עתירת חומצות שומן מסוג cis-monounsaturated משפרת את רמות השומנים והליפו-פרוטאינים, אך לא ידוע האם הדבר גורר גם שינוי בלחץ הדם.

במחקר אקראי מסוג crossover, שנערך ב-4 מרכזים, השתתפו 42 חולים הסובלים מסוכרת מסוג 2. החולים קיבלו דיאטה איזו-אנרגטית עתירת פחמימות מבוקרת בקפידה (55% אנרגיה כפחמימות, 30% כשומן ו-10% כשומן מסוג monounsaturated) ודיאטה עתירה בשומן מסוג monounsaturated מבוקרת בקפידה (45% אנרגיה כשומן, 25% אנרגיה כשומן מסוג monounsaturated ו-40% אנרגיה כפחמימות), שתיהן במהלך 6 שבועות. במהלך הפאזה השניה של הניסוי, המשיכו 21 מהחולים בדיאטה שהם קיבלו במהלך 8 שבועות נוספים.

ערכי לחץ הדם במהלך 3 הימים האחרונים של כל אחת מהפאזות היו דומים לאחר 6 שבועות של הדיאטה העתירה בפחמימות והדיאטה העתירה בשומן מסוג monounsaturated (לחץ דם סיסטולי של 128±16 לעומת 127±15 מ”מ כספית; P = .90; לחץ דם דיאסטולי של 75±7 לעומת 75±8 מ”מ כספית; P = .70). לאחר 14 שבועות של דיאטה עתירת פחמימות (ב-13 נבדקים), עלה לחץ הדם בהשוואה ללחץ הדם לאחר 6 שבועות של דיאטה עתירה בשומן מסוג monounsaturated (לחץ דם סיסטולי של 132±13 לעומת 126±11 מ”מ כספית; P = .04; לחץ דם דיאסטולי של 83±6 לעומת 76±7 מ”מ כספית; P = .002). 

כעבור 14 שבועות של דיאטה עתירה בשומן מסוג monounsaturated (ב-8 נבדקים) לא פחת באופן מובהק סטטיסטית לחץ הדם, בהשוואה ללחץ הדם כעבור 6 שבועות של דיאטה עתירה בפחמימות (לחץ דם סיסטולי של 118±14 לעומת 121±16 מ”מ כספית; P = .40; לחץ דם דיאסטולי של 71±8 לעומת 75±10 מ”מ כספית; P =  .30). 

החוקרים כותבים כי למרות שהחלפת הפחמימות בשומנים מסוג monounsaturated עלולה שלא להשפיע על לחץ הדם בטווח הקצר, צריכה ארוכת טווח של דיאטה עתירת פחמימות עלולה להעלות באופן מתון את לחץ הדם בחולי סוכרת מסוג 2.

מגבלות המחקר כוללות מחסור במדידת לחץ הדם אמבולטורית במהלך 24 שעות, השפעת הסתגלות אפשרית, כשלון בבקרה על צריכת המינרלים הקשורה ללחץ הדם, ותכולת נתרן גבוהה יותר בדיאטה עתירת הפחמימות.

לידיעה במדסקייפ

Diabetes Care. 2005;28:2607-2612

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן