קשיחות העורקים קשורה באירועים קרדיו-ווסקולריים (Am J Hypertens)

לפי מחקר חדש עולה, כי מדידה של המרווח QKD, הזמן שבין קומפלקס ה- QRS באק”ג לבין זיהוי של קול קורוטקוף (Korotkoff) האחרון במדידת לחץ דם, מהווה סימן לקשיחות העורקים. החוקרים גם הראו, כי קשיחות העורקים היא סימן לסיכון קרדיו-ווסקולרי.

בראיון לרויטרס אומר אחד החוקרים, כי מדידה של קשיחות העורקים, היא אמצעי חשוב לזיהוי של חולים בסיכון גבוה לסיבוכים קרדיו-ווסקולריים. לדברי החוקר, הגיל האמיתי של אנשים, הוא גיל העורקים שלהם.

במחקר השתתפו 369 אנשים, שבתחילה לא קיבלו טיפול ליתר לחץ דם. החוקרים ניסו להעריך בעזרת מדידה של מרווח ה- QKD ושל לחץ הדם, את הסיכון הקרדיו-ווסקולרי של החולים. במהלך המחקר, מרבית המטופלים קיבלו טיפול נוגד לחץ דם והיו במעקב של רופאי המשפחה שלהם. אחרי זמן מעקב ממוצע של 5 שנים, החוקרים תיעדו 49 אירועים קרדיו-ווסקולריים.

החוקרים חישבו את קשיחות העורקים בעזרת התאמה של ערך ה- QKD לגובה, ומצאו קשר קשר מובהק בין קשיחות העורקים לבין סיבוכים קרדיו-ווסקולריים. הקשר היה תלוי בגיל ובלחץ הדם.

לפי החוקרים, כעת נותר לבדוק כיצד ניתן להקטין את קשיחות העורקים בעזרת טיפול.

Am J Hypertens 2005;18:470-476.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן