התמחויות

תיאור מקרה – טיפול פומי קבוע בסופח האשלגן Patiromer בחולה סכרתי עם מחלת כליה כרונית מתקדמת ומחלת לב איסכמית








מקרה זה נכתב ע”י ד”ר ג.ה, ומובא לפניכם בחסות חברת כצט, משווקת התכשיר Patiromer

בשנים האחרונות פורסמו מספר מאמרים המדגימים יעילות ובטיחות של טיפול פומי בסופח-האשלגן Patiromer, מהם עולה כי בחולים עם היפרקלמיה ומחלת כליות וכן אי ספיקת לב ו/או סוכרת, הטיפול התרופתי הביא להפחתת רמות אשלגן בדם ונירמולו לאחר פחות מארבעה שבועות, עם השפעת טיפול שנותרה עד לאחר שנה. [1] [2][3] [4]

היפרקלמיה מעלה את הסיכון לתמותה ומגבילה את השימוש בתרופות המעלות רמת אשלגן בסרום דוגמת מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (RAAS או Renin-Angiotensin-Aldosterone System) וחוסמי הקולטן הבטא אדרנרגי (Beta adrenergic receptor blocker) בחולים בסיכון גבוה [5].

עלייה ברמות אשלגן בסרום מקושרת עם עלייה בתמותה מכל הסיבות בכל החולים בסיכון. תמותה מכל הסיבות הראתה עלייה משמעותית לכל שינוי של0.1mEq/Lברמת אשלגן בסרום בין
<4.0-≥5.0mEq/L[6].

עלייה ברמות אשלגן בסרום מקושרת עם עלייה בתמותה מכל הסיבות בכל החולים בסיכון

בתיאור המקרה שלפנינו מטופל בן 67, היפרקלמי(רמות האשלגן בסרום נעו בין6.0-6.5mEq/L), הסובל ממחלות הרקע הבאות: סכרת מסוג 2 (HbA1C – 6.7%), מחלת כליה כרונית בדרגה 4 (eGFR-15ml/min/1.73m2) יל”ד ומחלת לב איסכמית (בעברו ניתוח מעקפים ומספר צינתורים (ומטופל בין השאר במעכב האנזים המהפך ACE – Ramipril, חוסם הקולטן הבטא אדרנרגי Bisoprolol, משתן לולאה – furosemide, חוסם תעלות סידן מסוג דיהידרופירידינים Lercanidipine, סטטינים – Atorvastatin, מעכב האנזים Dipeptidyl Peptidase IV – Linagliptin ואינסולין.

טרם מתן Patiromer המותווה לטיפול ארוך טווח בהיפרקלמיה ניתן למטופל Sodium Polystyrene Sulfonate על פי הצורך על מנת להוריד את רמות האשלגן בסרום.

באוגוסט 2019 החל המטופל ליטול Patiromer במינון של 8.4 גרם עם האוכל אחת ליום ורמת האשלגן בסרום ירדה כעבור שבועיים מ-6.5mEq/Lל-5.7mEq/Lונותרה ברמה זו במהלך הטיפול במינון זה ועד אוקטובר 2019, אז החל המטופל ליטול מינון כפול- 16.8 גרם Patiromer אחת ליום עם הארוחה, רמת האשלגן בסרום התנרמלה וירדה ל-4.6mEq/Lונותרה בטווח הנורמלי עד למעקב האחרון שבוצע בחודש אפריל 2020.

פרופיל הבטיחות של Patiromer הוא גבוה וכולל בעיקר אי נוחות גסטרואינטסטינלית מתונה הכוללת עצירות קלה עד בינונית שלרוב נפתרת מאליה עם ההסתגלות לתכשיר ונצפית באחוזים בודדים מהמטופלים [7]. אצל המטופל הנוכחי לא נצפתה תופעה זו והטיפול נסבל היטב.

הדיווח הנוכחי הינו בהלימה לתוצאות המחקרים הקודמים המדגימים כי בחולים עם מחלת כליות כרונית, המטופלים במעכבי ציר RAAS ומפתחים היפרקלמיה, טיפול ב-Patiromer לווה בירידה בריכוז אשלגן בדם ובירידה בשיעורי הישנות היפרקלמיה, בהשוואה לפלסבו [1] [2][3] [4].

References

  • G. Bakris et al., “Effect of Patiromer on Hyperkalemia in Patients with Diabetic Nephropathy : Results of a 1-Year Randomized Trial (AMETHYST-DN). Poster (SA-PO1099) presented at the American Society of Nephrology Kidney Week,” p. 2014, 2014.

  • B. Pitt et al., “Effect of patiromer on reducing serum potassium and preventing recurrent hyperkalaemia in patients with heart failure and chronic kidney disease on RAAS inhibitors,” Eur. J. Heart Fail., vol. 17, no. 10, pp. 10571065, 2015, doi: 10.1002/ejhf.402.
  • B. Pitt and D. Garza, “The tolerability and safety profile of patiromer: a novel polymer-based potassium binder for the treatment of hyperkalemia,” Expert Opin. Drug Saf., vol. 17, no. 5, pp. 525535, 2018, doi: 10.1080/14740338.2018.1462335.
  • M. R. Weir et al., “Patiromer in patients with kidney disease and hyperkalemia receiving RAAS inhibitors,” N. Engl. J. Med., vol. 372, no. 3, pp. 211221, 2015, doi: 10.1056/NEJMoa1410853.
  • H. A. Blair, “Patiromer: A Review in Hyperkalaemia,” Clin. Drug Investig., vol. 38, no. 8, pp. 785794, 2018, doi: 10.1007/s40261-018-0675-8.

  • A. J. Collins et al.,” Association of Serum Potassium with All-Cause Mortality in Patients with and without Heart Failure, Chronic Kidney Disease, and/or Diabetes” Am J Nephrol 2017;46:213221 DOI: 10.1159/000479802

  • D. Bushinksy et al., “Patiromer induced a rapid onset of action and sustained potassium (K+) lowering throughout the dosing period in CKD patients with hyperkalemia,” Hear. Lung, vol. 44, no. 6, p. 550, 2015, doi: 10.1016/j.hrtlng.2015.10.015.

    • תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

    מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

    מקור: J Endourol
    פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
    פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
    אין תגובות|15/03/2026

    קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

    הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

    הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

    מקור: UROLOGY
    פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
    פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
    אין תגובות|20/01/2026

    אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

    השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

    השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

    מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|28/12/2025

    החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

    לכל המאמרים

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן