האם טיפול אנטיביוטי ממושך מפחית את הסיכון לזיהום מפרק תותב לאחר ניתוח החלפת ברך או ירך? (J Arthroplasty)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty עולה כי טיפול אנטיביוטי פומי ממושך לא הפחית את שיעור הזיהומים לאחר ניתוח החלפה של מפרק הירך או הברך, עם שיעור דומה של זיהומים לאחר 90 ימים ושנה אחת באלו שקיבלו טיפול מונע וחולים ללא טיפול מניעתי.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 4,576 חולים (גיל ממוצע של 64 שנים) שעברו ניתוח ראשוני להחלפה מלאה של מפרק הירך (1,967 חולים) או החלפה מלאה של הברך (2,609 חולים) בין תחילת ינואר בשנת 2018 ועד 27 בדצמבר בשנת 2022.

מבין המשתתפים במחקר, 1,769 חולים קיבלו טיפול אנטיביוטי פומי מניעתי ממושך שכלל Cefadroxil במינון 500 מ”ג, פעמיים ביום, למשך 10 ימים, כאשר 2,807 חולים לא קיבלו טיפול אנטיביוטי פומי מניעתי ממושך.

התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי זיהום סביב המפרק התותב לאחר 90 ימים ושנה אחת.

לאחר 90 ימים, שיעורי זיהום מפרק תוצב עמדו על 1% בחולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי פומי ממושך לעומת 0.8%  באלו שלא קיבלו טיפול דומה, כאשר ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית. בדומה, שיעור זיהומים סביב מפרק תותב לאחר שנה אחת עמדו על 1% בשתי הקבוצות.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי אין הבדלים משמעותיים בשיעורי זיהום סביב מפרק תותב בחולים בסיכון גבוה שקיבלו טיפול אנטיביוטי פומי מניעתי ממושך (0.8%, 254 חולים) ואלו שלא קיבלו טיפול דומה (2.3%, 396 חולים). בקרב חולים שפיתחו זיהום סביב מפרק תותב לאחר 90 ימים, החוקרים לא מצאו הבדלים בשיעורי היארעות זיהום Clostridium difficile או עמידות לטיפול אנטיביוטי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שלא תועדה עליה בעמידות לטיפול אנטיביוטי או זיהומי Clostridium difficile, לא ניתן להמליץ על טיפול אנטיביוטי פומי מניעתי ממושך באופן גורף ודרושים מחקרים נוספים להבנה טובה יותר של מקומו של טיפול אנטיביוטי פומי ממושך, גם בחולים בסיכון גבוה.

J Arthroplasty, April 2024

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שימוש באלגוריתמים לניהול חום בילודים לפי משך מחלת החום (PEDIATRICS)

שימוש באלגוריתמים לניהול חום בילודים לפי משך מחלת החום (PEDIATRICS)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/06/2024

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף מחקר, שפורסם לאחרונה בעיתון PEDIATRICS והעריך את יעילות השימוש במרקרים דלקתיים [C-Reactive Protein (CRP), Absolute Neutrophile Count (ANC), Procalcitonin (PTC)] בניהול מקרי חום קצר משך (קטן משעתיים) בילודים מתחת לגיל שלושה חודשים, על מנת לאתר מחלה חיידקית (בדם או בנוזל השדרה).

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן