מתוצאות סקירה רטרוספקטיבית חדשה, שפורסמו בכתב העת Age & Ageing, עולה כי היפונתרמיה נפוצה לאחר ניתוחים עקב שבר ירך על-רקע חבלה.

ממצאי המחקר מספקים עדויות לפיהן צפויה ירידה ממוצעת בריכוז הנתרן בדם לאחר-ניתוח בחולים אלו. החוקרים מציינים כי 15-30% מהחולים המאושפזים מפתחים היפונתרמיה קלה (130-135 מילימול לליטר), כאשר ההפרעה האלקטרוליטרית עשויה להופיע גם כסיבוך מאוחר של ניתוחים. היפונתרמיה נפוצה גם לאחר ניתוחים אורתופדיים.

להערכת ההיארעות של היפונתרמיה לאחר ניתוח שבר ירך, כמו גם גורמי סיכון להפרעה הנ”ל, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 254 חולים שעברו ניתוח ירך לאחר חבלה ביחידתם עד שנת 2012. ריכוז הנתרן הממוצע בדם ירד ב-1.8 מילימול לליטר לאחר ניתוח. 27% מהחולים פיתחו היפונתרמיה מתונה, בעוד ש-9% פיתחו היפונתרמיה חמורה (מתחת ל-130 מילימול לליטר).

בחולים שנטלו תרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), אלו שנטלו PPI (Proton Pump Inhibitor) ואלו עם מספר עולה של טיפול תרופתי, תועדה עליה משמעותית בסיכון להתפתחות היפונתרמיה. החוקרים לא זיהו קשר בין מגדר, פרוצדורה ניתוחית, סוג השבר, מוצא אתני, או מדד ASA (American Society for Anesthesiologists). משך האשפוז הממוצע בבית החולים עמד על 30 ימים בחולים עם היפונתרמיה, זאת בהשוואה ל-21 ימים בחולים עם ערכי נתרן תקינים.

שיעור אירועי היפונתרמיה לאחר ניתוח במחקר הנוכחי היה גבוה יותר מזה שתואר במחקרים קודמים; מחקר אחד הצביע על סיכון של 6% בחולים לאחר ניתוח אורתופדי, במהלך ששת הימים הראשונים לאחר הניתוח, בעוד שמחקר אחר הדגים סיכון של 3% במהלך שלושת הימים הראשונים לאחר הניתוח. במחקר אחר מצאו חוקרים כי מרבית המקרים של היפונתרמיה אירעו בחולים לאחר שבר ירך. המחקר הנוכחי מספק עדויות לפיהן בתת-קבוצה זו של חולים אורתופדים קיים סיכון מוגבר להיפונתרמיה לאחר-ניתוח.

Age Ageing 2014

לידיעה במדסקייפ