מתוצאות מחקר חדש עולה כי בקרב מעשנים קיימת שכיחות גבוהה יותר של ניתוחים חוזרים, עם שיעור גבוה יותר של סיבוכים לאחר ניתוחי THA (Total Hip Arthroplasty), ללא תלות במספר שנות החפיסה ואם הפסיקו לעשן לפני הניתוח או לאו.

החוקרים מסבירים כי כשלון ניתוח THA עשוי להיות הרסני ולפגוע קשות בבריאות החולים ובמשאבים הזמינים. הממצאים עשויים להגביר את המודעות של חולים ושל רופאים להשפעות המזיקות של עישון על תוצאות ניתוחי THA וייתכן ויובילו רופאים לעודד חולים לקחת חלק בתכניות הפסקת עישון לפני הניתוח.

החוקרים ביקשו להשוות את התוצאות הקליניות לאחר ניתוחי THA במעשנים בהווה, מעשנים בעבר ואלו שלא עישנו מעולם, ולשם כך סקרו את כל המקרים שבוצעו במהלך תקופה של שלוש שנים במרכז אקדמי יחיד.

הגיל הממוצע של 110 המעשנים עמד על 55 שנים, עם תקופת מעקב ממוצעת של 46 חודשים. קבוצת ביקורת שתאמה ביחס 2:1 עם קבוצת המעשנים התבססה על מין, מועד הניתוח בתוך שישה חודשים, גיל בתוך חמש שנים, מחלות רקע ומצבי דיכוי חיסוני.

קבוצת המעשנים סווגה לשלוש תת-קבוצות: פחות מ-20 שנות חפיסה, 21-40 שנות-חפיסה ולמעלה מ-40 שנות-חפיסה. מעשנים סווגו גם לקבוצת מעשנים בהווה או מעשנים בעבר.

במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons בשיקאגו, החוקרים דיווחו כי במעקב האחרון, שיעורי ההישרדות הכוללים בקבוצת המעשנים עמדו על 92% עם תשעה ניתוחי רביזיה, זאת בהשוואה לשני כשלים אספטיים בקרב לא-מעשנים (99%, p=0.011). תשעת ניתוחי הרביזיה במעשנים כללו חמישה ניתוחי רביזיה בשל זיהום וארבעה ניתוחים אספטיים בשל כאב והתרופפות מרכיב אצטבולרי.

כאשר סווגו לפי הרגלי עישון, ניתוחי רביזיה בוצעו בשישה מבין 65 מעשנים בהווה (9.2%) ובשניים מבין 45 מעשנים בעבר (4.4%, p=0.468).

כל החולים עברו ניתוחי רביזיה בהצלחה, עם מדד Harris Hip Score ממוצע של למעלה מ-80 במעקב האחרון (כאשר 80-89 נחשב טוב בסולם של 0-100). למעט חולים שעברו ניתוחי רביזיה, צילומים לאחר ניתוח לא הדגימו הפרעה ביישור, שינוי במנח המרכיבים, פגיעה בשתל או אזורים רדיולוסנטיים פרוגרסיביים במעקב האחרון.

החוקרים מסבירים כי לטבק תכונות המכווצות כלי דם ועשויות לפגוע בזמני ההחלמה ולהחמיר תוצאות THA, כמו גם תוצאות ניתוחים אחרים, במעשנים. למרות שבמהלך המחקר עודדו הרופאים הפסקת עישון של המטופלים, מרביתם לא הפסיקו לעשן, ושיעור ניתוחי הרביזיה שלהם היו גבוהים בסה”כ, עם היארעות גבוהה יותר של סיבוכים אחרים.

מאחר והנתונים מציעים כי אין הבדל משמעותי בשיעורי ניתוחי רביזיה בין מעשנים בהווה ובעבר. לדברי החוקרים, יהיה מעניין לקבוע אם ישנו פרק זמן מינימאלי בו על חולים להפסיק לעשן בכדי להפחית את הסיכון לניתוחי רביזיה, וכן אם קיים סף מעליו החולים בסיכון מוגבר לניתוחי רביזיה בעתיד.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה- American Academy of Orthopedic Surgeons

לידיעה במדסקייפ