מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet עולה כי ניתוחי Hip Resurfacing מלווים בשיעורי הישרדות נמוכים של השתל, בהשוואה לאפשרויות ניתוחיות אחרות להחלפת מפרק הירך, בעיקר בנשים.
החוקרים מציינים כי למרות שניתוחים אלו עשויים להתגבר על בעיות הכרוכות בניתוחים להחלפה מלאה של מפרק הירך, יש להם חסרונות משלהם.
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הנתונים ממאגרי National Joint Registry for England and Wales במטרה לזהות ניתוחים להחלפה של מפרק הירך, שנערכו בין 2003-2011. מבין כ-430,000 ניתוחים ראשוניים, קרוב ל-32,000 ניתוחים כללו פרוצדורות Hip Resurfacing (7.4%).
ניתוח Hip Resurfacing לוו בשיעור גבוה יותר של ניתוחים חוזרים לאחר שבע שנים, בהשוואה לאפשרויות ניתוחיות אחרות, זאת ללא תלות בגודל השתל (8.54% עם פרוצדורות 46 מ”מ, לעומת 3.10% עם שתל קרמי 36 מילימטרים ו-2.25% עם מפרק מתכת-על-פוליאתילן 28 מ”מ). עם זאת, שיעור הניתוחים החוזרים עם ניתוחי Hip Resurfacing היו נמוכים יותר עם הגדלת גודל הראש של השתל (11.67% עם ראש בגודל 42 מ”מ, 9.99% עם ראש בגודל 44 מ”מ ו-8.54% עם ראש בגודל 46 מ”מ).
בסך הכל, 8.5% מכלל השתלים בנשים דרשו ניתוח חוזר בתוך חמש שנים, זאת בהשוואה ל-3.6% מהשתלים בגברים. בקרב גברים, ניתוחי Hip Resurfacing לא לוו בעליה משמעותית בשיעור הניתוחים החוזרים, בהשוואה לאפשרויות ניתוחיות אחרות (3.37% עם שתל 54 מ”מ, לעומת 2.46% עם שתל קרמי 40 מ”מ ו-4.18% עם מפרק מתכת-על-פוליאתילן 28 מ”מ).
מניתוח רב-משתנים עלה כי גודל הראש הינו גורם מנבא בלתי-תלוי לניתוחים חוזרים בגברים (יחס סיכון של 0.951, p<0.0005) ובנשים (יחס סיכון של 0.921, p<0.0005). מדד ASA זוהה כגורם מנבא לניתוח חוזר רק בגברים (יחס סיכון של 1.267, p=0.018), בעוד שגיל לא זוהה כגורם מנבא לניתוחים חוזרים בגברים או בנשים.
החוקרים מציינים מספר מגבלות למחקר, כולל התבססות על נתונים תצפיתיים והעדר נתונים על ערפלנים דוגמת כאב, רמת פעילות גופנית ואיכות העצם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!