מחקר חדש מצא כי רמות נמוכות של אסטרדיול מגבירות את הסיכון לשברי ירך בגברים קשישים, והסיכון גבוה במיוחד אם גם רמות טסטוסטרון נמוכות.
מחקרים קודמים הראו כי קיים קשר חזק יותר בין רמות אסטרדיול נמוכות ובין ירידה בצפיפות עצם בגברים קשישים, בהשוואה לקשר עם רמות טסטוסטרון נמוכות. עם זאת, עדיין לא היתה ידועה השפעת אסטרדיול על הסיכון לשברי ירך.
באמצעות נתונים ממחקר פרמינגהאם, החוקרים העריכו את שיעור שברי הירך ב-792 גברים קשישים (גיל ממוצע = 71 שנים) שעברו בדיקות למדידת רמות ההורמונים בשנות השמונים המוקדמות ולאחר מכן בדיקות מעקב עד 1999. הגברים חולקו לשלוש קבוצות על-פי רמות אסטרדיול.
במהלך תקופת המעקב, 39 גברים פיתחו שבר ירך ללא טראומה. היארעות שברי ירך בגברים עם רמות אסטרדיול נמוכות בטווח בינוני עד גבוה עמדה על 3.4-3.9 ל-1000 שנות אדם, בעוד שבגרים עם רמות נמוכות השכיחות היתה גדולה עוד יותר ועמדה על 11 ל-1000 שנות אדם.
לאחר תיקנון לגיל, BMI, גובה ועישון, רמות אסטרדיול נמוכות הכפילו את הסיכון לשברי ירך בהשוואה לרמות אסטרדיול גבוהות. בניגוד לכך, לא נמצא קשר בין רמות אסטרדיול בטווח ביניים ושינוי בסיכון לשברי ירך.
לא נמצאה השפעה כלשהי של רמות טסטוסטרון לבדן על הסיכון לשברי ירך. עם זאת, גברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות בשילוב עם רמות אסטרדיול נמוכות היו בסיכון הגדול ביותר לשבר פי 6.5 בהשוואה לגברים עם רמות בינוניות של שני ההורמונים.
מהתוצאות עולה כי רמות אסטרדיול נמוכות בסרום עשויות לסייע בזיהוי הגברים המצויים בסיכון גבוה לשברי ירך. הממצאים עוזרים גם להגדיר את הרמות מתחתם יש מקום להתערבות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!