במאמר דעה כותב אחד המומחים לטיפול במחלות כבד כי מעבר לטיפול כנגד זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) ישנה חשיבות לטיפול בחולים מעבר לריפוי הזיהום הנגיפי. הכותב מתאר מקרה של חולה עם HCV במשך עשרות שנים לפני שקיבל טיפול אנטי-ויראלי אשר העלים את הנגיף, אך הכבד של המטופל נותר עם נזק משמעותית. מאוחר יותר החולה נעלם ממעקב וכאשר שב מאוחר יותר סבל מעודף משקל וחזר לשתות אלכוהול, שני גורמים אשר הכבידו מאוד על הכבד שכבר ניזוק מוקדם יותר ובדיקת הדמיה הדגימה סרטן הכבד.
במהלך 15 השנים האחרונות, טיפול אנטי-ויראלי בעל פעילות ישירה הוכח כיעיל מאוד כנגד כמעט כל זיהומי HCV ועשוי להביא לריפוי הנגיף. עם זאת, זיהומים אלו עשויים שלא להיות מאובחנים במשך שנים רבות, דבר המציב את החולים בסיכון. כתוצאה מכך, חלק מהחולים מצויים בסיכון גבוה לסרטן ומחלות אחרות ונדרשים להמשך מעקב מומחים.
לאחר אבחנת HCV ומתן טיפול לריפוי הנגיף, על הרופא לקבוע את שלב המחלה טרם הטיפול. לעיתים נדירות נדרשת ביופסיה של הכבד; שלב הפיברוזיס ניתן להערכה באופן לא-פולשני באמצעות בדיקות דוגמת אלסטוגרפיה של הכבד.
בדיקות לקביעת שלב המחלה כוללות משלב של תהליכי דלקת ופיברוזיס ופותחו ותוקפו בחולים לא-מטופלים. ספי מדדים משמשים להגדרת פיברוזיס מתקדם, כולל שחמת כבד. הדלקת פוחתת לאחר ריפוי ולכן מרבית הבדיקות הלא-פולשניות בשלב זה עשויות להדגים שיפור ולא משקפות נכונה את דרגת הפיברוזיס.
חלק גדול מהטיפול לאחר ריפוי הזיהום הנגיפי תלוי בחומרת המחלה לפני התחלת הטיפול התרופתי. חולים עם פיברוזיס בדרגה 3 או 4, או אלו בסיכון גבוה לנזק כבדי נוסף, צריכים להישאר תחת מעקב רופא כבד או גסטרואנטרולוג. אלו כוללים חולים עם פיברוזיס מתקדמת בבדיקות להערכת שלב המחלה טרם הטיפול, מאחר והם בסיכון לסרטן כבד ודה-קומפנסציה, גם במקרה של ריפוי.
צריכת אלכוהול, סטיאטוזיס, מגדר זכרי, גיל מתקדם, סוכרת, זיהום נלווה ב-HBV (Hepatitis B Virus) והמוכרומטוזיס הינם גורמי סיכון לסרטן כבד. בחולים אלו מומלץ מעקב עם אולטרה-סאונד לרמות Alpha-Fetoprotein כל שישה חודשים. בחולים עם שחמת כבד גם מומלץ בירור אנדוסקופי ומעקב אחר רמות נתרן, קריאטינין, בילירובין, INR ואלבומין, במטרה לקבוע את מדד MELD (Model for End-Stage Liver Disease) ו-Child Pugh Scores. בדיקות אלו עשויות לשמש לניטור התקדמות או שיפור בחולים עם שחמת כבד.
על המטפלים להבהיר לחולים כי נוכחו נוגדנים כנגד HCV אינם מספקים הגנה מפני זיהום חוזר. בדיקות סקר לנוגדנים ל-HCV אינן מסייעות בחולים בהם כבר היה הזיהום, אשר קיבלו טיפול כנגד הזיהום הנגיפי. הנוגדנים נותרים חיוביים לאחר פינוי ספונטאני או ריפוי בעקבות טיפול אנטי-ויראלי. לכן, במידה והחולה חושש מפני חשיפה חוזרת, חשוב לבחון את הנגיף בבדיקות PCR.
על הרופאים גם לייעץ למטופלים אודות הימנעות מחשיפה. חלק מגורמי הסיכון לזיהום חוזר כוללים שימוש בסמים אסורים, חשיפה דרך דם נגוע וטיפול רפואי בתנאים ירודים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!