מעקב לזיהוי סרטן כבד מומלץ גם בנשאי HBV מבוגרים (מתוך כנס ה-AASLD)

המעקב אחר התפתחות HCC (Hepatocellular Carcinoma) בנשאי HBV (Hepatitis B Virus) צריך להימשך בחולים מעל גיל 50 שנים, גם לאחר שהשלימו חמש שנות טיפול כנגד HBV כרוני, כך עולה מניתוח נתוני מדגם PAGE-B, שהוצגו במהלך כנס ה-AASLD (American Association for the Study of Liver Diseases).

החוקרים זיהו 1,427 משתתפים ללא זיהום בנגיף HCV, HDV או HIV, אשר לא השלימו השתלת כבד והיו במעקב לאורך לפחות חמש שנים.

בתחילת המחקר, גיל המשתתפים הממוצע עמד על 51 שנים, 77% היו גברים, 6% דיווחו על היסטוריה של התמכרות לאלכוהול, 8% סבלו מסוכרת. בנוסף, 27% אובחנו עם שחמת כבד לפי ביופסיה.

לאחר חמש שנות טיפול, החולים השלימו בדיקת FibroScan (Transient Elastography), סוג של בדיקת אולטרה-סאונד להערכת שחמת כבד. עם סף נוקשות כבד של 12 kPa, 8.4% מהמשתתפים אובחנו עם שחמת כבד.

החוקרים התבססו על בדיקת אולטרה-סאונד ועל רמות Alpha-Fetoprotein לפחות כל שישה חודשים, כסקר ל-HCC. החולים היו במעקב למשך עד 12 שנים (ממוצע של 8.4 שנים) ובמהלך המעקב, 2.3% מהחולים אובחנו עם סרטן כבד.

מניתוח סטטיסטי עלה קשר מובהק בין התפתחות HCC ובין שחמת כבד בתחילת המחקר,  רמות ALT (Alanine Aminotransferase) גבוהות יותר, ספירת טסיות נמוכה יותר, עדות לרמה מדידה של HBV DNA בתחילת הדרך, טיפול באנאלוגיה לנוקליאוטידים לפני טיפול ב-Entecavir או Tenofovir, התחלת טיפול ל-HBV לאחר גיל 50 שנים, גיל מעל 50 שנים לאחר חמש שנות טיפול ונוקשות כבד לאחר חמש שנים.

החוקרים לא זיהו קשר בין הסיכון ל-HCC ובין מין, מדד מסת גוף, או נוכחות HBeAg (Hepatitis B e-antigen).

מניתוח רב-משתני עלה כי רק גיל, שחמת כבד בתחילת הדרך ונוקשות כבד של לפחות 12 kPa לאחר חמש שנים נותרו קשורים בקשר מובהק ועצמאי עם התפתחות סרטן כבד לאחר 5-13 שנים. עם זאת, מדד נוקשות הכבד לא היה חד-משמעי, כאשר ההבדל בסיכון ל-HCC בין חולים ללא שחמת כבד בתחילת הדרך ואלו עם נוקשות כבד של מתחת ל-12 kPa לאחר חמש שנים היה מובהק סטטיסטית. עם זאת, לא תועד הבדל מובהק בין חולים עם נוקשות כבד מעל או מתחת לסף של 12 kPa.

החוקרים מסבירים כי מומלץ להמשיך במעקב אחר כל החולים בגילאי 50 שנים ומעלה לאחר חמש שנות טיפול. הסיכון הקשור עם נוקשות כבד, כפי שנקבע לפי FibroScan, דורש מחקר נוסף. המעקב יכול להתבסס על בדיקת אולטרה-סאונד, עם אפשרות לשלב עם בדיקת רמות Alpha-Fetoprotein.

מתוך כנס ה-AASLD

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן