כלי חדש מסייע בהחלטה באשר למועד הפסקת טיפול להיפרבילירובינמיה (Pediatrics)

במאמר שפורסם במהלך חודש פברואר בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי כלי חדש עשוי לסייע לרופאים לנבא מתי ניתן להפסיק בבטחה פוטותרפיה לטיפול ביילודים עם צהבת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הנחיות ברורות באשר להתוויות להתחלת טיפול פוטותרפיה ביילודים עם היפרבילירובינמיה. עם זאת, ההמלצות באשר להפסקת הטיפול הן פחות ברורות.

החוקרים פיתחו כלי מבוסס-עדויות שנועד לסייע בהחלטה באשר למועד הפסקה בטוחה של טיפול פוטותרפיה. לשם כך הם ניתחו את הנתונים ממדגם שכלל 7,048 יילודים שטופלו בהיפרבילירובינמיה, שנולדו לאחר 35 שבועות היריון ומעלה ב-17 בתי חולים בצפון קליפורניה.

באמצעות נתונים אלו, החוקרים הצליחו לזהות שלושה גורמים מנבאים מרכזיים להישנות היפרבילירובינמיה במהלך שלושת הימים הראשונים לסיום פוטותרפיה. הם מצאו כי בתינוקות שנולדו לפני 38 שבועות היריון ואלו עם מדדי בילירובין גבוהים יחסית בעת הפסקת הטיפול, תועד סיכון מוגבר להישנות, אך באלו שהיו גדולים יותר במספר ימים בעת התחלת הטיפול הסיכון להישנות היה נמוך יותר.

החוקרים פיתחו מודל מתמטי עליו יכולים הרופאים להתבסס לחישוב הסיכון להישנות באמצעות שלושת גורמים מנבאים אלו. לדוגמא, ביילוד שנולד לאחר 37 שבועות היריון והחל טיפול פוטותרפיה 4 ימים לאחר הלידה והשיג ריכוז בילירובין כולל של 5 מ”ג/ד”ל מתחת לסף המומלץ לטיפול צפוי מדד של 17 וסיכון משוער של 2.8% להישנות בעקבות הפסקת הטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בעזרת הנוסחה הנ”ל, ניתן לקצר ביממה את משך הטיפול באשפוז. יש עוד עדויות חדשות המצביעות על קשר אפשרי בין פוטותרפיה ובין התפתחות נגעים מלנוציטים וממאירות ביילודים.

Pediatrics. Published online February 14, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן