במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Viral Hepatitis מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התחלת טיפול מוקדם כנגד HCV (Hepatitis C Virus) עשויה להביא לירידה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן כבד.
למרות שהשגת הפוגה נגיפית ממושכת בעקבות טיפול תרופתי כנגד HCV עשוי להפחית את הסיכון לסרטן כבד (Hepatocellular Carcinoma) משנית לזיהום הנגיפי, ההשפעה של היעלמות מוקדמת של הנגיף אינה ידועה.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להשוות את הסיכון ל-HCC בקרב חולים עם היעלמות ספונטאנית של HCV אל מול הסיכון באלו עם זיהום HCV כרוני, אשר לא קיבלו טיפול, אלו שהשיגו תגובה נגיפית ממושכת ואלו בהם טיפול מבוסס אינטרפרון נחל כישלון.
מדגם BC-HTC (BC Hepatitis Testers Cohort) כלל חולים שנבדקו ל-HCV בין השנים 1990-2013, עם נתונים אודות ביקורים רפואיים, אשפוזים, מחלות ממאירות, תרופות מרשם ונתוני תמותה. סקירה זו כללה את כל החולים שנמצאו חיוביים לזיהום הנגיפי, עם לפחות בדיקת HCV RNA אחת בעת אבחנת הזיהום, או לאחר מכן.
בקרב 46,666 חולים עם עדות לזיהום בנגיף HCV, היעלמות ספונטאנית של הנגיף תועדה ב-12,527 נבדקים (26.8%), זיהום כרוני ולא-מטופל בנגיף זוהה ב-24,794 נבדקים (53.1%); תגובה נגיפית ממושכת תוארה ב-5,355 נבדקים (11.5%) וכישלון טיפול מבוסס-אינטרפרון תועד ב-3,990 חולים (8.5%).
היארעות סרטן כבד הייתה הנמוכה ביותר (0.3 ל-1,000 שנות-אדם) בקבוצת החולים עם היעלמות ספונטאנית של הנגיף, וההיארעות הגבוהה ביותר תועדה באלו בהם הטיפול המבוסס על אינטרפרון נכשל (7.7 ל-1,000 שנות-אדם).
מניתוח רב-משתני עלה כי בהשוואה לאלו עם היעלמות ספונטאנית של הנגיף, באלו עם כישלון טיפול באינטרפרון תועד הסיכון הגבוה ביותר להיארעות סרטן כבד (יחס סיכון של 14.52). הקבוצה השניה בסיכון הייתה חולים עם זיהום כרוני ולא-מטופל (יחס סיכון של 5.85).
היעלמות מוקדמת של הנגיף בעקבות טיפול, בדומה להיעלמות ספונטאנית, עשויה להפחית את היארעות סרטן כבד ב-69.4%, 30% ו-77.5% בקרב חולים עם זיהום כרוני ולא-מטופל, אלו עם תגובה נגיפית ממושכת וחולים בהם טיפול מבוסס-אינטרפרון כשל, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי התחלת טיפול מוקדם כנגד HCV עשויה להביא לירידה משמעותית בסיכון לסרטן כבד. הם קוראים לבחון את התוצאות בחולים שקיבלו טיפול בתרופות בעלות פעילות ישירה כנגד הזיהום הנגיפי.
J Viral Hepat. 2018;25(12):1481-1492
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!