מחקר חדש שהשווה את האפקטיביות של טיפול בהפטיטיס C גנוטייפ 1 (ללא שחמת כבד)  באמצעות ombitasvir/paritaprevir/ritonavir (ויקירקס , אבווי)  לזו של Telaprevir + peginterferon/ribavirin (ובקיצור TPV+pegIFN/RBV) מדווח על שיעורי תגובה וירולוגיים יציבים (SVR) גבוהים יותר באופן ניכר (97-99% לעומת 66-82%)  תוך סבילות טובה יותר ופחות הפסקות טיפול בשל תופעות לוואי.

ברקע מסבירים המחברים כי הטיפול ב-TPV+pegIFN/RBV נותר עדיין אופצייה טיפולית ל-HCV כרוני עם גנוטייפ 1 במקומות רבים. החוקרים ביצעו שני מחקרים פתוחי תווית, שלב 3b , המשווים בטיחות ויעילות של טיפול כל פומי באמצעות ויקירקס + dasabuvir ועם/ללא ribavirin מול TPV+pegIFN/RBV .

המטופלים היו נאיבים לטיפול קודם (MALACHITE-I) או עם נסיון טיפולי קודם ב-pegIFN/RBV (קבוצת MALACHITE-II) , ללא שחמת, עם HCV עם גנוטייפ 1 (HCV GT1) אשר הוקצו באופן אקראי לויקירקס + DSV ובנוסף גם RBV ע”פ משקל, או לויקירקס + DSV (אלה שהיו ללא טיפול קודם ועם HCV GT1b ) , או לטיפול של 12 שבועות של TPV+pegIFN/RBV (כאשר RBV לפי משקל גוף) + 12-36 שבועות של טיפול נוסף עם pegIFN/RBV .

יעד המחקר המרכזי היה ה-SVR לאחר 12 שבועות מסיום הטיפול.

המטופלים דיווחו על תוצאות באמצעות שאלונים שהעריכו מצב נפשי ופיסי במהלך המחקרים.

החוקרים מדווחים כי 311 מטופלים ללא טיפול קודם ו-148 עם טיפול קודם הוקצו אקראית לקבוצות הטיפול.  מבין המטופלים ללא טיפול קודם, שיעורי ה-SVE היו 97% בויקירקס ו-82% ב-TPV+pegIFN/RBV .

במטופלים עם נסיון טיפולי קודם ו- HCV GT1b שיעורי ה-SVR של מטופלי הויקירקס+DSV+ RBV היו 99% , במטופלי TPV+pegIFN/RBV עם HCV GT1a מטופל ה-SVR היה 98% , ו-78% במטופלים עם  HCV  GT1b ב-TPV+pegIFN/RBV .

מבין המטופלים עם נסיון טיפולי קודם, שיעורי ה-SVE היו 99% בקבוצת הויקירקס+DSV ו-RBV ושל 66% בלבד בקבוצת ה-TPV+pegIFN/RBV .

ערכי הבריאות הגופנית והנפשית היו טובים יותר באופן כללי בקבוצת הויקירקס + DSV עם/בלי RBV בהשוואה ל-TPV+pegIFN/RBV . שיעורי הפסקת טיפול בשל תופעות לוואי היו 0-1% לעומת 8-11% , הבדל מובהק סטטיסטי עם P<0.05 , בין קבוצות הטיפול, לטובת קבוצת הויקירקס + DSV עם/בלי RBV . כך גם שיעור המטופלים שרמת ההמוגלובין שלהם ירדה מ-10 ג’/ד”ל : שיעורים של 0-4% בקבוצה המבוססת על ויקירקס  לעומת 34-47% בקבוצת ה-TPV+pegIFN/RBV , הבדל שהיה גם מובהק סטטיסטי.

החוקרים מסכמים כי מבין המטופלים ללא שחמת כבד עם HCV GT1 , שיעורי ה-SVR היו 97-99% בתוך 12 שבועות לאחר הטיפול בויקירקס + DSV עם/בלי RBV  ושל 66-82% לאחר 24-48 שבועות של TPV+pegIFN/RBV . בנוסף, הם מדגישים את העובדה שהטיפול ב-בויקירקס + DSV עם/בלי RBV היה קשור עם מצב פיסי ונפשי טוב יותר, סבילות טובה יותר ושיעורים נמוכים יותר של הפסקת טיפול בשל תופעות לוואי.

J Hepatol.2015 Aug 27. pii: S0168-8278(15)00557-7.