מתוצאות מחקר חדש עולה כי שיעורי התגובה הנגיפית הממושכת בחולים עם זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) היו גבוהים יותר עם טיפול במשטרים המבוססים על Telaprevir, בהשוואה למשטרי טיפול המבוססים על Boceprevir. עם זאת, שיעורי הפסקה מוקדמת של הטיפול ותופעות לוואי המטולוגיות היו דומים עם שני הטיפולים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימים נתונים מוגבלים אודות התועלת של Boceprevir ו-Telaprevir בטיפול בחולים אלו ובמסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו להשוות את התועלת של שני משטרי הטיפול.

במחקר התצפיתי, עם  כוונה לטפל, נכללו חולים עם זיהום בנגיף HCV מגנוטיפ 1 שהחלו בטיפול ב-Peginterferon/Ribavirin ו-Boceprevir (661 חולים) או Telaprevir (198 חולים). החוקרים קבעו את שיעורי התגובה הנגיפית הממושכת, שיעורי הפסקה של הטיפול ושיעור אירועים המטולוגיים חריגים

מבין 835 משתתפים, ב-50% מהמטופלים במשטרים המבוססים על Boceprevir וב-52% מהמטופלים במשטרים המבוססים על Telaprevir תועדה תגובה נגיפית ממושכת (p=0.72). לא זוהו הבדלים משמעותיים בין תתי קבוצות: חולים עם שחמת כבד (37% לעומת 39%, P=0.94), חולים ללא תגובה לטיפול (23% לעומת 18%, p=0.81), חולים עם תגובה חלקית (39% לעומת 58%, p=0.15) וחולים עם הישנות של המחלה (60% לעומת 77%, p=0.11). שיעורי הפסקה מוקדמת עמדו על 31% עם Boceprevir ו-28% עם Telaprevir לאחר 24 שבועות ועל 54% ו-45%, בהתאמה, לאחר 48 שבועות (באלו שהשלימו לפחות 28 שבועות טיפול).

בחירת טיפול ב-Telaprevir על-פני Boceprevir לוותה בסיכוי גבוה יותר משמעותית להשגת תגובה נגיפית ממושכת במודל רב-משתנים . האירועים ההמטולוגיים החריגים במטופלי Boceprevir ו-Telaprevir כללו אנמיה (59% לעומת 51%, P=0.30), תרומבוציטופניה (41% לעומת 48%, p=0.26) ונויטרופיליה (47% לעומת 27%, p=0.04).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי למרות ששיעורי הפסקה מוקדמת ואירועים חריגים היו דומים עם משטרי טיפול המבוססים על Boceprevir ו-Telaprevir, מהנתונים עולה כי סיכויי השגת תגובה נגיפית ממושכת בחולים עם זיהום בנגיף HCV היו גבוהים יותר עם משטרי טיפול המבוססים על Telaprevir.

Aliment Pharmacol Ther. 2014;39(1):93-103

לידיעה במדסקייפ