התועלת של Raloxifene בטיפול ב-HCV בנשים לאחר-מנופאוזה (J Hepatol)

הוספת Raloxifene לטיפול הסטנדרטי כנגד נגיף HCV (Hepatitis C Virus) בנשים לאחר-מנופאוזה מביא לשיפור בתוצאות בחלק גדול מהמטופלות, כך מדווחים חוקרים יפנים בכתב העת Journal of Hepatology.

לדברי החוקרים, מאחר שטיפול ב-Pegylated Interferon יעיל יותר בנשים צעירות, בהשוואה למבוגרות, עלתה אפשרות להפרשה מופחתת של אסטרוגן. בנוסף, דווח כי מנופאוזה מוקדמת הינה הגורם המנבא הטוב ביותר לכישלון טיפול שמטרתו תגובה נגיפית ממושכת.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם לטיפול ב- Raloxifene תועלת אפשרית בנשים לאחר-מנופאוזה עם זיהום בנגיף HCV. מדגם המחקר כלל 127 נשים לאחר-מנופאוזה עם זיהום כרוני בנגיף HCV מגנוטיפ 1b.

הנשים חולקו באקראי לטיפול ב-Pegylated Interferon Alpha 2a ו-Ribavirin, עם או בלי Raloxifene במינון 60 מ”ג ליום. משך הטיפול המתוכנן היה 48 שבועות וכל הנשים היו במעקב למשך 24 שבועות לאחר הפסקת הטיפול.

בשלב זה, שיעורי התגובה הנגיפית הממושכת היו גבוהים יותר משמעותית בקבוצת המטופלות ב- Raloxifene (61.3% לעומת 34.4%, P=0.0051). זו גם הייתה המגמה בתום הטיפול (88.7% לעומת 68.9%, p=0.0132).

החוקרים בחנו את התוצאות לפי גנוטיפ Interleukin-28B ומצאו כי התגובה הייתה טובה יותר משמעותית בקבוצת המטופלות ב- Raloxifene עם Interleukin-28B TT, בהשוואה למקביליהן שלא קיבלו את הטיפול (72.5% לעומת 39.2%, P=0.0014).

לסיכום, השיפור בתוצאות הטיפול בנשים עם זיהום בנגיף HCV בעקבות הוספת Raloxifene מוקבל לנשים הומוזיגוטיות לאלל המג’ורי של IL28B, ודרושים מחקרים נוספים בקבוצות אתניות אחרות. עם זאת, ייתכן כי מדובר בטיפול מבטיח בנשים לאחר-מנופאוזה עם זיהום בנגיף HCV.

J Hepatol 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן