האם חלה ירידה בשיעור התמותה בעקבות ביופסיה כבדית מילעורית אלקטיבית? (מתוך Gastroenterology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של ירחון Gastroenterology עולה כי הסיכון הכולל לתמותה בעקבות ביופסית כבד מילעורית אלקטיבית הינו בסביבות 0.2%, עם סיכון גבוה יותר של דימומים רציניים. לדבריהם, שיעור מקרי תמותה המיוחסים ישירות לביצוע הביופסיה הכבדית עומד על כ-1 לכל 10,000 פעולות, סיכון נמוך משמעותית מכפי שדווח עד כה. לטענת החוקרים, יתכן וממצא זה מעיד על כך שחל שיפור בבטיחות הפעולה.

החוקרים מסבירים כי ההערכות של שיעור הסיבוכים בעקבות ביופסיה כבדית מילעורית אלקטיבית הינן מגוונות ויתכן ואינן משקפות בצורה מדויקת את העשייה הקלינית העכשווית. לפיכך, ביקשו לבחון במחקרם זה את שיעורי התמותה והסיבוכים, על פי התוויה לביצוע הפעולה, בקרב חולים אשר עברו ביופסיות כבד.

לשם כך, עשו החוקרים שימוש בנתונים סטטיסטיים אשר נאספו בידי ה-National Health Service באנגליה בין השנים 1998 ו-2005 ביחס לביופסיות כבד מילעוריות אלקטיביות, והצליבו מידע זה עם נתונים מה-Office for National Statistics על מנת לקבוע את שיעור התמותה. המידע שנאסף התייחס ל-61,187 חולים אשר עברו ביופסיות כבד, ובאמצעותו חישבו החוקרים את שיעור התמותה הכולל בתום 7 ו-30 יום לאחר הפעולה, את שיעור התמותה המיוחס לפעולה עצמה בתום 7 ימים וכן את שיעור האירועים של דימום שחלו עד שבעה ימים לאחר הביופסיה.

החוקרים מדווחים כי שיעור התמותה הכולל בתום 7 ימים לאחר הביופסיה עמד על 2 לאלף ביופסיות (95% CI = 1.8-2.5), שיעור אשר נבדל משמעותית בין ההתוויות השונות לביצוע הפעולה. לדבריהם, השיעור הגיע לכדי 12 לאלף עבור חולים אשר עברו ביופסיה בשאלה של מחלה סרטנית. שיעור התמותה תוך שבעה ימים המיוחסת לביצוע הפעולה היה לכל היותר 1 ל-10,000 ביופסיות בקרב חולים אשר עברו את הביופסיה בשל מחלת כבד או תוצאה חריגה בבדיקות תפקודי הכבד. בסך הכל, מציינים החוקרים, נרשמו שישה מקרים של דימום רציני לכל אלף ביופסיות.

החוקרים מסכמים כי הסיכון הכולל לתמותה בעקבות ביופסית כבד מילעורית אלקטיבית הינו בסביבות 0.2%, עם סיכון גבוה יותר של דימומים רציניים, וכי שיעור מקרי תמותה המיוחסים ישירות לביצוע הביופסיה הכבדית עומד על כ-1 לכל 10,000 פעולות, סיכון נמוך משמעותית מכפי שדווח עד כה. לטענתם, יתכן וממצא זה מעיד על כך שחל עם הזמן שיפור בבטיחות הפעולה.

Gastroenterology 2010

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן