הסקירה נערכה בהמלצתו של ד”ר אורן שיבולת, עורך מדור חקר הכבד.

ממחקר חדש עולה כי בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) למשטר טיפול ב-Ribavirin עם Pegylated Interferon α2a (PegIFNα2a) שיעורי תגובה וירולוגית ממושכת גבוהים יותר משמעותית בהשוואה לשילוב Ribavirin עם Pegylated Interferon α2b (PegIFNα2b).

ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי חולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV מטופלים לעיתים קרובות בשילוב הכולל Peginterferon ו-Ribavirin. במחקר הנוכחי הם ביקשו לערוך השוואה של היעילות והבטיחות של PegIFNα2a ו-PegIFNα2b, כאשר כל אחד מהם ניתן בשילוב עם Ribavirin.

מגדם המחקר כלל 320 חולים עם HCV RNA חיובי ודלקת כבד כרונית, שלא טופלו קודם לכן. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול פעם בשבוע ב-PegIFNα2a (במינון 180 מיקרוגרם, קבוצה א’), או PegIFNα2b (1.5 מיקרוגרם לק”ג, קבוצה ב’), בשילוב עם Ribavirin במינון 1000 מ”ג ביום (במשקל גוף מתחת ל-75 ק”ג), או 1200 מ”ג ביום (במשקל גוף של 75 ק”ג ומעלה).

הטיפול ניתן למשך 48 שבועות (גנוטיפ 1 או 4), או 24 שבועות (גנוטיפ 2 או 3).

יעד הסיום העיקרי היה שיעורי התגובה הוירולוגית הממושכת (SVR Sustained Virologic Response).

מהתוצאות עולה כי שיעורי התגובה הוירולוגית הממושכת היו גבוהים יותר בקבוצה א’ (110/160, 68.8%), בהשוואה לקבוצה ב’ (87/160, 54.4%, p=0.008). שיעורי SVR גבוהים יותר בקבוצה א’ תועדו בחולים עם גנוטיפ 1/4 (51/93, (54.8%), בהשוואה ל-37/93 (39.8%) (p=0.04)), עם גנוטיפ 2/3 (59/67 (88.1%) לעומת 50/67 (74.6%) (p=0.046)), ללא שחמת כבד (96/127 (75.6%) לעומת 75/134 (55.9%) (p=0.005)), ועם ערכי HCV RNA של מעל 500,000 IU/mL (58/84 (69%), לעומת 43/93 (46.2%)  (p=0.002)).

החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעורי SVR בין הקבוצות, בקרב חולים עם 500,000 IU/mL ומטה עותקי HCV RNA (52/76 (68.4%) לעומת 44/67 (65.7%) (p=0.727)) או בחולים עם שחמת כבד (14/33 (42.4%) לעומת 12/26 (46.1%) (p=0.774)).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV, טיפול משולב ב-PegIFNα2a ו-Ribavirin הביא לשיעורי SVR גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לשילוב PegIFNα2b עם Ribavirin.

Gastroenterology – January 2010 Vol. 138, Issue 1, Pages 116-122