עליה בטרנסאמינזות מהווה סמן מוקדם ומהימן לחומרה סיסטמית של שפעת ומסייעת בזיהוי ילדים בסיכון מוגבר לסיבוכים, אשפוז ביחידת טיפול נמרץ ותמותה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Influenza and Other Respiratory Viruses.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי, רב-מרכזי, נערך בעשרה מרכזים שלישוניים באיטליה בין ינואר 2023 ועד מאי 2025 במטרה לבחון את החשיבות של עליה בטרנסאמינזות כסמן אפשרי לחומרת מחלה והתקדמותה בילדים שאושפזו עם זיהום בשפעת.

מדגם המחקר כלל 543 ילדים (גיל ממוצע של 43 חודשים, 57.6% בנים), מהן 23.4% עם הוכחה מעבדתית לזיהום שפעת, כולל 102 מקרים של Influenza A ו-25 מקרים של Influenza B, כאשר יתר 76.6% המקרים אובחנו עם זיהום נשימתי שאינו שפעת.

הילדים סווגו על-בסיס נוכחות עליה בטרנסאמינזות, שהוגדרה כרמות AST ו/או ALT מעל פי שניים מהטווח העליון של הנורמה. מדדים מעבדתיים וקליניים, כולל משך החום, סמני דלקת, משך אשפוז, צורך בתמיכת חמצן ואשפוז ביחידת טיפול נמרץ, נבחנו בין ילדים עם עליה באנזימי כבד ואלו עם אנזימי כבד תקינים.

עליה בטרנסאמינזות הייתה נפוצה יותר משמעותית בחולים עם זיהום ב-Influenza B בהשוואה לאלו עם Influenza A (40% לעומת 20.6%, p=0.042).

בילדים עם עליה בטרנסאמינזות תועדה היארעות גבוהה יותר של אסתניה (54.8% לעומת 24%), כאבי שרירים (16.1% לעומת 4.2%) והלם היפוולמי (9.7% לעומת 1.0%) בהשוואה לאלו עם רמות אנזימי כבד תקינות (p<0.05 בכל המקרים).

בקרב חולים עם עליה בטרנסאמינזות דווח על ספירת טסיות נמוכה יותר (249 x 10³ לעומת 328×10³ תאים/מיקרוליטר) ורמות פיברינוגן נמוכות יותר (255 לעומת 412 מ”ג/ד”ל), עם רמות פריטין גבוהות יותר (6581 לעומת 253 מק”ג/ליטר) בהשוואה לחולים עם אנזימי כבד תקינים (p<0.05), עדות למעורבות דלקתית סיסטמית.

התוצאים היו גרועים יותר משמעותית בחולים עם עליה באנזימי כבד, עם שיעורים גבוהים יותר של אשפוז ביחידת טיפול נמרץ (16.1% לעומת 4.2%, p=0.024), משך אשפוז ארוך יותר (ממוצע של 10.2 לעומת 5.8 ימים, p=0.002) ומספר גדול יותר של מקרי תמותה (שני מקרי תמותה בקבוצת החולים עם עליה באנזימי כבד).

החוקרים מסכמים וכותבים כי שילוב הערכת אנזימי כבד כחלק מההערכה השגרתית עשוי לסייע במתן טיפול מוקדם ומותאם יותר לחולים אלו.

Influenza and Other Respiratory Viruses, June 24, 2026

לידיעה במדסקייפ