בחולים עם אי-ספיקת אדרנל תחת טיפול חליפי בגלוקוקורטיקואידים, נוכחות לויקוציטוזיס מלווה בסיבוכים מטבוליים וירידה בכוח השריר ועשוי לשמש כסמן למינון סופרה-פיזיולוגי של גלוקוקורטיקואידים וצורך בהתאמת מינון הטיפול החליפי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Endocrinological Investigation.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חשיפה למינונים סופרה-פיזיולוגיים של גלוקוקורטיקואידים בחולים עם אי-ספיקת אדרנל עשויה להוביל לסיבוכים מטבוליים, חולשת שרירים וסרקופניה, אך אין סמנים מעבדתיים מהימנים לזיהוי חשיפה מופרזת לגלוקוקורטיקואידים.
החוקרים השלימו מחקר חתך להערכת הקשר בין סיבוכים מטבוליים ומדדים המטולוגיים, כולל לויקוציטוזיס ונויטרופיליה, ובחנו מדדים אלו כסמנים אפשריים לחשיפה למינונים סופרה-פיזיולוגיים של גלוקוקורטיקואידים.
מדגם המחקר כלל 98 חולים עם אי-ספיקת אדרנל ראשונית או שניונית (גיל חציוני של 41.5 שנים, 49% נשים) שקיבלו מינון פיזיולוגי של גלוקוקורטיקואידים.
החולים עברו הערכה של מדד מסת הגוף, היקף מותניים וירכיים, כוח אחיזה, מסת שריר, מהירות הליכה ואיכות חיים. לויקוציטוזיס הוגדר בנוכחות ספירת לויקוציטים של 11,000 תאים/מיקרוליטר ונויטרופיליה הוגדרה בנוכחות ספירת נויטרופילים של לפחות 7,700 תאים/מיקרוליטר; מידע אודות מחלות רקע, דוגמת סוכרת, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה נאסף מהרשומות הרפואיות.
מהנתונים עולה כי 17 חולים אובחנו עם לויקוציטוזיס וב-10 הייתה עדות לנויטרופיליה; יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, ותסמונת מטבולית תועדו בשכיחות גבוהה יותר באלו עם לויקוציטוזיס, בעוד שמדד מסת הגוף היה גבוה יותר ודיסליפידמיה הייתה נפוצה יותר באלו עם נויטרופיליה בהשוואה לאלו ללא נויטרופיליה.
בחולים עם לויקוציטוזיס לעומת אלו ללא לויקוציטוזיס תועד כוח אחיזה חלש יותר (חציון של 23.6 לעומת 31.4 קילוגרם, p=0.003) וירידה במסת שריר מתוקנת למדד מסת הגוף (p=0.012); שיעור גבוה יותר של חולים עם לויקוציטוזיס חוו מהירות הליכה איטית מ-0.8 מטר/שניה (p=0.015).
ספירה לבנה של מעל 8,550 תאים/ממ3 ניבאה כוח אחיזה ירוד עם רגישות של 62.5% וסגוליות של 58.1% (שטח מתחת לעקומה של 0.669, p=0.013).
נוכחות לויקוציטוזיס, גיל מתקדם וירידה באיכות חיים נקשרו באופן בלתי-תלוי עם נוכחות לפחות שתי מחלות רקע. עוד תועדה קורלציה בין ספירה לבנה ובין מדד מסת הגוף, היקף מותניים וירכיים ורמות המוגלובין מסוכרר וטריגליצרידים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי לויקוציטוזיס ונויטרופיליה עשויים לשמש כסמנים שימושיים של חשיפה עודפת לגלוקורוקטירוקיאידים, גם במינונים הנחשבים למינונים פיזיולוגיים.
J Endocrinological Invest, Aug 2025







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!