מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי כאשר נוגדי-קרישה פומיים, שאינם פועלים כנגד ויטמין K, ניתנים לטיפול בחולים ללא פרפור פרוזדורים, הסיכון לדימום תוך-גולגולתי עשוי להיות תלוי-מינון בחלק מהתרופות.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים קליניים להשוואת הסיכון לדימום תוך-גולגולתי עם נוגדי-קרישה פומיים, שאינם פועלים כאנטגוניסטים של וויטמין K, אל מול אספירין.
לצורך המחקר, החוקרים השלימו חיפוש במאגרי PubMed, Embase, CENTRAL ו-ClinicalTrials.gov עד מאי 2018. הם התמקדו במחקרים קליניים ואקראיים שארכו שלושה חודשים ומעלה וכללו השוואה של התוצאים בין טיפול בנוגדי-קרישה פומיים אלו ובין אספירין.
הסקירה כללה חמישה מחקרים אקראיים, ארש כללו השוואה של לפחות נוגד-קרישה אחד מול אספירין, עם סך כולל של 39,398 משתתפים. מניתוח התוצאות עלה כי Rivaroxaban (קסרלטו) במינון של 15-20 מ”ג ביום לווה בסיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי (שני מחקרים; יחס סיכויים של 3.31), בהשוואה לאספירין, בעוד ש-Rivaroxaban במינון 10 מ”ג פעם ביום, או 5 מ”ג פעמיים ביום (שלושה מחקרים) או Apixaban (אליקוויס) במינון 5 מ”ג פעמיים ביום (מחקר אחד) לא לוו בסיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי, בהשוואה לאספירין.
חוקרים כותבים כי Rivaroxaban במינון 15-20 מ”ג ביום מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדימום תוך-גולגולתי, בעוד שמינונים יומיים קטנים יותר של Rivaroxaban או טיפול ב-Apixaban, לא לוו בסיכון מוגבר לדימום זה. מכאן עולה כי העליה בסיכון הינה תלוית-מינון. הם ממליצים לשקול השלמת מחקרים נוספים להשוואת נוגדי-קרישה פומיים ספציפיים במינונים מסוימים ואספירין בחולים ללא פרפור פרוזדורים, אך עם מקורות אפשריים לתסחיף לבבי, העלול להוביל לאירוע מוחי.
JAMA Neurolgoy 2018







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!