שני מינונים שונים של Dabigatran נמצאו יעילים כמו קומדין, ללא תלות בתפקוד הכלייתי, כך עולה מתת-מחקר של מחקר RE-LY, עם תוצאות העולות בקנה אחד עם ממצאי המחקר כולו. במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים החוקרים כי ניתוח הנתונים הצביע עוד כי שני מינוני הטיפול מלווים בשיעור נמוך יותר של דימומים מג’וריים בחולים ללא הפרעה בתפקוד הכלייתי.
במסגרת מחקר RE-LY נבחנו שני מינונים של Dabigatran (110 או 150 מ”ג, פעמיים ביום) אל מול קומדין בכ-18,000 חולים בסיכון לאירוע מוחי עקב פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלתם מסתמים. לאחר חציון מעקב של שנתיים, הוכח כי שני מינוני Dabigatran אינם-נחותים בהשוואה לקומדין בכל הנוגע לתוצא הסיום העיקרי של אירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים, עם עדיפות למינון הגבוה בהשוואה לקומדין. על-בסיס נתוני RE-LY, הטיפול ב- Dabigatran במינון 150 מ”ג אושר ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי להפחתת הסיכון לאירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתמים.
כעת החוקרים בחנו את מדדי GFR (Glomerular Filtration Rate) בכל החולים עם בדיקות קריאטינין זמינות בתחילת המחקר (17,951 חולים) הערכת מדדי eGFR (Estimated GFR) התבססה על נוסחת Cockroft-Gault ומשוואת CKD-EPI החדשה והחולים סווגו לשלוש קטגוריות ללא הפרעה בתפקוד הכלייתי (eGFR של 80 מ”ל לדקה ומעלה), הפרעה קלה בתפקוד הכלייתי (eGFR בטווח 50-80 מ”ל לדקה) והפרעה בינונית-עד-חמורה (eGFR נמוך מ-50 מ”ל לדקה).
בסיכומו של דבר, שיעור האירועים המוחיים והאירועים האמבוליים (תוצא סיום), דימומים מג’וריים ותוך-גולגולתיים, תמותה מכל-סיבה וסך התוצאות הקליניות (אירוע מוחי, תסחיף סיסטמי, תסחיף ריאתי, אוטם לבבי, תמותה או דימום מג’ורי) עלה עם ירידה בתפקוד הכלייתי.
בהשוואה לטיפול בקומדין, שיעורי תוצא הסיום העיקרי היו נמוכים יותר עם Dabigatran במינון 150 מ”ג ודומה עם מינון של 110 מ”ג, ללא הטרוגניות בין תתי-קבוצות שהוגדרו לפי התפקוד הכלייתי.
על-בסיס משוואת Cockroft-Gault, הטיפול ב- Dabigatran במינון 110 מ”ג לווה בשיעור נמוך יותר של דימומים מג’וריים במגוון התפקודים הכלייתיים. עם זאת, משוואת CKD-EPI הדגימה אינטראקציה עם התפקוד הכלייתי וירידה יחסית גדולה יותר בדימומים מג’וריים עם Dabigatran במינון 110 מ”ג, בהשוואה לקומדין בחולים ללא הפרעה בתפקוד הכלייתי.
באשר ל- Dabigatran במינון 150 מ”ג, לא זוהו הבדלים בדימומים מג’וריים בין קטגוריות תפקוד כלייתי שונות לפי משוואת Cockroft-Gault, אך עם משוואת CKD-EPI הדגימה פחות דימומים מג’וריים עם נוגדי הקרישה החדשים בהשוואה לקומדין בחולים ללא הפרעה בתפקוד הכלייתי (יחס סיכון של 0.59).
ללא תלות בדרגת התפקוד הכלייתי, לטיפול ב-Dabigatran במינון 110 מ”ג תועלת קלינית דומה לקומדין. הטיפול במינון 150 מ”ג לווה בפחות אירועים, ללא אינטראקציה משמעותית לפי התפקוד הכלייתי על-סמך נוסחת Cockroft-Gault. עם זאת, משוואת CKD-EPI הדגימה אינטראקציה משמעותית לתפקוד הכלייתי וירידה יחסית גדולה יותר בסך התוצאים הקליניים עם מינון זה, בהשוואה לקומדין, בחולים ללא הפרעה בתפקוד הכלייתי (יחס סיכון של 0.71).
מהמחקר עולה כי טיפול נוגד-קרישה פומי ב- Dabigatran עשוי להיות בטוח ויעיל בהשוואה לקומדין. באשר למניעת אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים, Dabigatran במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום, לרוב עדיף על מינון של 110 מ”ג, פעמיים ביום, לאור ירידה גדולה יותר בשיעור אירועים מוחיים איסכמיים והמורגיים בהשוואה לקומדין, כמו גם עדיפות בסך התוצאות הקליניות. עם זאת, מנתונים בנוגע לגיל ו-eGFR, נראה כי ניתן להתאים את מינון Dabigatran במצבים ספציפיים, דוגמת חולים בסיכון מוגבר לדימומים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!