קרצינומות של תאי קשקש בראש וצוואר (HNSCCs) כוללות קבוצה הטרוגנית של גידולים הנובעים מאפיתל הרירית של חלל הפה, הלוע והגרון. רוב החולים מתייצגים עם מחלה מתקדמת מקומית, והסיכון להישנות וגרורות רחוקות גבוה. מחקר חדש שפורסם ב- Journal of Clinical Oncology מראה שלאחר מעקב של 4 שנים, טיפול קו ראשון ב- pembrolizumabו-pembrolizumab בשילוב כימותרפיה מראים יתרון הישרדותי לעומת כימותרפיה בשילוב cetuximab בחולי קרצינומה חוזרת\גרורתית של תאי קשקש בראש ובצוואר. עד היום, הוכח כי טיפול ב-Pembrolizumab ו-pembrolizumab בשילוב כימותרפיה הראו יעילות בחולי קרצינומה חוזרת\גרורתית של תאי קשקש בראש ובצוואר במחקר KEYNOTE-048. במחקר הנוכחי בוצע ניתוח פוסט-הוק של יעילות ארוכת טווח והישרדות ללא התקדמות (PFS2). החולים חולקו באקראי ביחס של 1:1:1 לטיפול ב-pembrolizumab, pembrolizumab בשילוב כימותרפיה או cetuximab בשילוב כימותרפיה. היעילות הוערכה בקבוצות ציון חיובי משולב (CPS) ≥ 20 של PD-L1, ו-CPS ≥ 1.
חציון משך המעקב במחקר היה 45.0 חודשים (41.0-49.2; n = 882). בזמן הפסקת מעקב הנתונים (18 בפברואר 2020), ההישרדות הכוללת השתפרה עם טיפול ב-pembrolizumab באוכלוסיות PD-L1 CPS ≥ 20 (HR 0.61; 95% CI, 0.46 עד 0.81) וב-CPS ≥1 (HR, 0.74 95% CI, 0.61 to 0.89) והיתה לא נחותה בכלל האוכלוסייה (HR 0.81 0.68; 95% CI, עד 0.97). בנוסף, ההישרדות הכוללת השתפרה עם pembrolizumab בשילוב כימותרפיה בקבוצת-PD-L1 CPS ≥ 20 (HR, 0.62; 95% CI, 0.46-0.84) CPS ≥ 1 (HR, 0.64; 95% CI, 0.53-0.78) ובסך הכל (HR, 0.71; 95% CI, 0.59-0.85). שיעור התגובה האובייקטיבית עם pembrolizumab במנה שניה היה 27.3% (3 מתוך 11). PFS2 השתפר עם pembrolizumab בקבוצת הטיפול PD-L1 CPS ≥ 20 (HR, 0.64; 95% CI, 0.48-0.84) וב-CPS ≥ 1 (HR, 0.79; 95% CI, 0.66-0.95) PFS2 היה דומה לאחר pembrolizumab וארוך יותר לאחר טיפול כימותרפי בשילוב Pembrolizumab ב-Taxane וקצר יותר לאחר Pembrolizumab ודומה לאחר-Pembrolizumab-בשילוב כימותרפיה ב-Next-line non-taxanes.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!