האם ניוון מקולרי קשור לעליה בסיכון לשבץ ? (מתוך Annals of Internal Medicine)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Annals of Internal Medicine, עולה כי לפרטים עם AMD (age-related macular degeneration) מוקדם יש סיכון של כמעט פי 2 יותר  ללקות בשבץ איסכמי בהשוואה לאלה ללא AMD.

AMD היא הסיבה הכי נפוצה לעיוורון בפרטים בגיל 40 ומעלה ומשפיעה על בערך שבעה מיליון אנשים בארצות הברית.

במחקר הפרוספקטיבי השתתפו יותר מ-10,000 נבדקים בין הגילאים 49-73 ללא היסטוריה של שבץ או מחלת לב קורונרית ועם AMD מוקדם. לחולים אלה היה סיכון מצטבר של 4.08% ללקות בשבץ לעומת 2.14% בפרטים ללא AMD.

בהתבסס על תוצאות אלה החוקרים מאמינים כי פרטים עם AMD צריכים להיות מנוטרים בקביעות בשל הסיכון המוגבר לשבץ, בעיקר היות ורופאים בכלל ואופתלמולוגים בפרט מחשיבים את AMD כמחלה של עיניים בלבד. מחקר זה מצביע על כך, שרופאים צריכים להתחיל לחשוב אם חולי AMD יכולים ליהנות מהערכה יותר מקיפה של הסיכון הקרדיווסקולרי.

מדגם המחקר

החוקרים אספו מידע ממחקר Communities, שכלל אוכלוסיית מחקר של 15,792 נשים וגברים בין הגילאים 45-64 בנקודת ההרשמה למחקר (שנת 1987). הנבדקים חזרו למעקב באינטרוול של שלוש שנים.

המחקר הנוכחי כלל 10,405 נבדקים. הנבדקים עברו בדיקת פוטוגרפיה של הרטינה, שבוצעה בין השנים 1993 ו-1995. נעשה שימוש בפרוטוקול סטנדרטי בכדי להעריך את התמונות ולחפש נוכחות של סימני AMD. לאחר מכן הנבדקים נוטרו לשכיחות שבץ במהלך שנת 2002.

ל-508 מהנבדקים היה AMD. מתוכם ל-498 הייתה מחלת AMD מוקדמת. במעקב של 10 שנים ל-241 חולים היה שבץ. לאחר תקנון לגיל, מין, אתניות ומקום, החוקרים מצאו, שלנבדקים עם AMD מוקדם יש שכיחות מצטברת גבוהה יותר של שבץ בהשוואה לנבדקים ללא AMD.

במשך שנים רבות הייתה אמונה, שיש קשר בין AMD ומחלה קרדיווסקולרית, בעיקר כי הן חולקות גורמי סיכון רבים, כגון עישון סיגריות ויתר לחץ דם.

בנוסף, מחלת עורק קרוטיד, שהיא גורם סיכון ידוע לשבץ, גם קשורה ל-AMD. יתרה מכך, הגילוי של קשרים גנטיים חדשים כולל פקטור H של המשלים, שקשור לדלקת, גם נחשב כיום למכניזם מפתח ב-AMD ובמחלה קרדיווסוקלרית.

לדברי החוקרים יש צורך במחקר נוסף, לפני שממצאי מחקר זה יתורגמו לרפואה הפרקטית. על הרופאים והאופטלמולוגים להיות מודעים לקשר בין שתי מחלות אלה ולשקול הערכת סיכון של שבץ בחולי AMD.

משמעות המחקר

החוקרים מוסיפים כי יש צורך במחקר נוסף, שיבדוק טיפולים פוטנציאלים, שימנעו או יטפלו בשתי המחלות. לדוגמא, AREDS (Age-Related Eye Disease Study) מצא כי טיפול בשילוב של מינון גבוה של תחליפי אנטי אוקסידנטים ואבץ יכול להוריד את הסיכון ל-AMD. יש לבדוק אם יש לטיפול זה השפעה דומה על מניעת שבץ.

אזור פוטנציאלי נוסף למחקר הוא לבדוק אם סטטינים, שיעילים בהורדת הסיכון לשבץ, יכולים להוריד את הסיכון ל-AMD.

כמו כן, יש עניין רב בטיפול בגורמי גדילה אנדותיליאלים אנטי ווסקולרים ב-AMD, שניתן בהזרקה ישירות לעין בכדי ליצור אפקט אנטי אנגיוגנזיס. בעוד שיש התרגשות גדולה בנוגע לטיפול זה ב-AMD, פרופיל הבטיחות הקרדיווסקולרי של תרופות אלה לטווח הארוך עדיין אינו ידוע.

מה שברור, שיש צורך לנסות להבין יותר את הקשר בין AMD ומחלה ווסקולרית סיסטמית. התמקדות על AMD כמחלת עיניים בלבד איננה מספיקה.

Ann Intern Med. 2006;145:98-106

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן