במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Clinical Practice מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין זיהום בהליקובקטר פילורי ובין מחלת כליות סופנית עדיין אינו מובן היטב. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין הזיהום החיידקי הדורש אשפוז ובין הסיכון להתפתחות מחלת כליות סופנית.

מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על נתונים ממערכת ביטוח רפואי בטייוואן. מדגם המשתתפים עם זיהום בהליקובקטר פילורי כלל 20,068 חולים ולכל חולה הותאמו לפי גיל ומין ארבעה משתתפים מהאוכלוסיה הכללית ללא הזיהום החיידקי. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההשפעה של הזיהום החיידקי על הסיכון לאי-ספיקת כליות סופנית.

החוקרים מדווחים כי שיעורי ההיארעות הכוללים של אי-ספיקת כליות סופנית היו גבוהים פי 3.72 בחולים עם זיהום בהליקובקטר פילורי, בהשוואה לאלו ללא הזיהום החיידקי (11.1 לעומת 2.96 מקרים ל-1,000 שנות אדם), עם יחס סיכון מתוקן של 2.58. הסיכון למחלת כליות סופנית היה גבוה יותר משמעותית בחולים עם הזיהום החיידקי וגם לפחות אחד מהבאים: יתר לחץ דם, סוכרת, היפרליפידמיה ומחלת עורקים כלילית.

מדובר במחקר הארצי הגדול ביותר להערכת הסיכון למחלת כליות סופנית בחולים עם זיהום בהליקובקטר פילורי ומהנתונים עולה קשר בין הזיהום ובין הסיכון למחלת כליות סופנית בשלב מאוחר יותר. בחולים עם הזיהום החיידקי ומחלת כליות כרונית או גורמי סיכון למחלה קרדיווסקולארית תואר סיכון מוגבר לאי-ספיקת כליות כרונית בהשוואה לאלו עם מחלת כליות כרונית בלבד או גורם סיכון למחלה קרדיווסקולארית בלבד.

Int J Clin Pract. 2015;69(5):604-610

לידיעה במדסקייפ