מקרים של חיידקי הליקובקטר פילורי עמידים לטיפול במוקסיפן אינם נפוצים, אך מתוצאות מחקר חדש מיפן עולה כי השכיחות גבוהה יותר בחולים לאחר כשלון טיפול כנגד החיידק.
במחקר הנוכחי תועדו שיעורים גבוהים של עמידות חיידקי הליקובקטר פילורי למוקסיפן (49.5-72.7%), לאחר 2-3 ניסיונות הכחדה כושלים. החוקרים כותבים כי הדרך למנוע התפתחות עמידות הינה הפחתת שיעור כשלונות טיפולי ההכחדה.
החוקרים סקרו את דפוסי העמידות לטיפולים אנטיביוטיים ב-343 מבוגרים שטופלו כנגד הליקובקטר פילורי. תרביות וביופסיה של הקיבה שנלקחו במהלך בדיקות אנדוסקופיות שימשו לקביעת הרגישות לטיפול אנטיביוטי. בידודים הוגדרו כעמידים מאוד במידה וריכוז MIC (Minimally Inhibitory Concentration) למוקסיפן עמד על 0.5 מיקרוגרם למ”ל ומעלה. MIC של 0.06 מיקרוגרם למ”ל ומעלה הוגדר כעמיד.
משטר טיפול קו-ראשון כלל משטר טיפול בן שבעה ימים ב-PPI, Clarithromycin ומוקסיפן. משך טיפול דומה ב-PPI, Metronidazole ומוקסיפן או Fluoroquinolone, מוקסיפן ו-PPI שימשו כקו טיפול שני ושלישי, בהתאמה.
מדגם המחקר כלל 22 חולים ללא היסטוריית טיפול, 211 חולים עם כשלון טיפול אחד, 99 חולים עם שני כשלונות טיפול ו-11 חולים עם שלושה טיפולים כושלים.
שיעורי עמידות למוקסיפן עמדו על 13.6% בקבוצת החולים שלא קיבלו טיפול קודם, 26.5%, 49.5% ו-72.7% בחולים עם כשלון טיפול אחד, כשלון שני טיפולים או כשלון שלושה טיפולים, בהתאמה. דרגת עמידות גבוהה למוקסיפן תועדה ב-0%, 0.9%, 6.1% ו-18.2% מקבוצות הטיפול המקבילות.
MIC90 של מוקסיפן הריכוז הנדרש לעיכוב 90% מהפתוגנים, עלה פי שתיים עם כל טיפול לא-מוצלח ל-0.12, 0.25 ו-0.50 בקבוצות לאחר כשלון טיפול אחד, שניים או שלושה טיפולים, בהתאמה.
החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון שדיווח על עליה בשיעורי העמידות למוקסיפן לאחר כשלון טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!