חומצה אורית, הגורם שמאחורי מחלת השיגדון, משפיעה על כלי הדם בדרכים רבות שיכולות להעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם אצל אדם עם מחלה זו. מעקב אחר הנחיות לטיפול במחלת השיגדון, כולל טיפול בקולכיצין, יכול להיות המפתח להפחתת סיכונים אלה.
“טיפול במחלת השיגדון, או גאוט, למעשה משמש כאסטרטגיה אנטי דלקתית להורדת רמות החומצה האורית, ובנוסף משפר את בריאות העורקים וככל הנראה מפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי”, אמר פרופ׳ מייקל פילינגר למשתתפים בכנס השנתי הרביעי לסיכון קרדיומטבולי במצבים דלקתיים. הוא ציטט ראיות שהראו כי חומצה אורית מסיסה מגרה את ייצור ה-CRP, שהוא מנבא של מחלות לב וכלי דם. מחקר אחר, בו השתתף פרופ׳ פילינגר, הראה כי לחולי שיגדון יש תפקוד אנדותל וסקולרי לקוי הקשור למצב דלקתי כרוני ברמה נמוכה, אמר.
“יש ראיות טובות לכך שחומצה אורית כשלעצמה משפיעה על כלי הדם בדרכים רבות, ואני חושד שזה עשוי להיות מודל להשפעות מטבוליות אחרות על כלי הדם”, אמר פילינגר. “לחולים עם שיגדון יש אנדותל לא תקין בצורה שמעלה את הסיכון למחלות כלי דם”.
עם זאת, קשה מאוד עבור ראומטולוגים לחקור את הקשר בין דלקת הקשורה למחלת השיגדון לבין מחלות קרדיווסקולריות, הוסיף פילינגר. “אבל אני חושב שהמנגנונים שבאמצעותם מחלת השיגדון גורמת לשינויים ביולוגיים בכלי הדם עשויים לספק תובנות לגבי מחלות לב וכלי דם באופן כללי”.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!