במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Research & Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין נתונים רבים אודות היעילות והבטיחות של טיפול תרופתי כנגד התלקחות גאוט או למניעת התלקחות המחלה הריאומטית בחולים עם מחלת כליות כרונית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול למניעת התלקחות גאוט וטיפול בהתלקחות בחולים עם מחלת כליות כרונית מהווה אתגר קליני, לאור אפשרויות הטיפול המוגבלות והסיכון להחמרת תפקוד כלייתי עם מינון לא-הולם. הם השלימו סקירת ספרות במטרה לתאר את הנתונים הזמינים אודות היעילות והבטיחות של טיפול לגאוט בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 3-5.

הסקירה כללה מחקרים עם חולי גאוט וליקוי כלייתי (קצב פינוי גלומרולארי משוער של פחות מ-60 מ”ל/דקה) ועם חשיפה לקולכיצין, מעכב IL-1, נוגד-דלקת שאינו סטרואידים וגלוקוקורטיקואידים.

הסקירה כללה 33 מחקרים עם נתוני יעילות ו/או בטיחות, אשר סווגו לפי התפקוד הכלייתי. בסה”כ, 58 מחקרים דיווחו על התוצאים העיקריים הללו ללא חלוקה לפי התפקוד הכלייתי קולכיצין (29 מחקרים), Anakinra (10 מחקרים), Canakinumab (6 מחקרים), Rilonacept (2 מחקרים), נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (מחקר אחד) וגלוקוקורטיקואידים (10 מחקרים).

מרבית המחקרים הקליניים לא כללו משתתפים עם מחלת כליות כרונית חמורה (קצב פינוי גלומרולארי משוער של מתחת ל-30 מ”ל/ק”ג).

החוקרים כותבים כי לא ניתן להסיק מהנתונים הזמינים אודות תוצאות טיפול בהתלקחות גאוט וטיפול למניעת התלקחות גאוט על היעילות והבטיחות של הטיפול התרופתי לפי התפקוד הכלייתי.

החוקרים כותבים כי במידת האפשר, במחקרים להערכת טיפול בגאוט יש לכלול חולים עם מחלת כליות כרונית ולבחון את התוצאות בהתאם לתפקוד הכלייתי והגדרה סטנדרטית של התלקחות גאוט.

Arthritis Res Ther. 2021;23

לידיעה במדסקייפ