מנתונים שהוצגו במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-National Kidney Foundation עולה כי בחולים עם מחלת כליות כרונית, שיעור מחלות לב וכלי דם היה גבוה כמעט כפליים באלו עם רמות חומצה אורית גבוהות בדם או גאוט.
מדגם המחקר כלל 500 חולים עם מחלת כליות כרונית ממרכז יחיד לטיפול במחלות כליה. מבין אלו, ב-257 חולים תועדה היפראוריצמיה (רמות חומצה אורית בדם של 6.5 מ”ג/ד”ל ומעלה בכל נקודת זמן) וב-256 חולים תועד היפראוריצמיה תסמינית או גאוט. רמות חומצה אורית נלקחו במהלך הביקור הראשון של המטופל למרפאה.
בחולים עם היפראוריצמיה או גאוט תועד שיעור גבוה כמעט כפליים של מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאלו עם רמות חומצה אורית תקינות וללא גאוט (32.3% לעומת 17.6%, בהתאמה, p<0.00001). יתרה מזאת, החוקרים מדווחים כי מחלות לב וכלי דם היו מעט נפוצות יותר בחולים עם גאוט בהשוואה לאלו עם היפראוריצמיה אסימפטומטית (18.4% לעומת 13.9%), אם כי הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים מדווחים עוד כי יתר לחץ דם זוהה כגורם קליני נוסף שנקשר עם רמות חומצה אורית. בחולים עם גאוט, אך לא באלו עם היפראוריצמיה אסימפטומטית, תועדו רמות נמוכות משמעותית של חומצה אורית במידה ולא סבלו ברקע מיתר לחץ דם (6.73 מ”ג/ד”ל) בהשוואה לאלו עם אבחנה של יתר לחץ דם (8.12 מ”ג/ד”ל).
כאשר החוקרים בחנו את הנתונים לפי שלב מחלת כליות כרונית, ממוצע רמת חומצה אורית עלה עם שלבים מתקדמים יותר של מחלת כליות כרונית. מגמות דומות תועדו בחולים עם היפראוריצמיה וגאוט, עם עליה ברמות חומצה אורית עם מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם יותר.
שוב, מגמה זו תועדה בתת-קבוצה של חולים עם מחלות לב, כאשר הממצאים המשמעותיים ביותר תועדו בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 3 (ריכוז ממוצע של חומצה אורית של 8.61 לעומת 8.02 מ”ג/ד”ל בכלל האוכלוסיה).
החוקרים סבורים כי לאור הקשר בין מחלת כליות, חומצה אורית ומחלות לב וכלי דם, יש מקום לשקול נקיטת אמצעי מניעה בחלק מהחולים, במטרה להפחית את הסיכון להתפתחות גאוט, מחלות לב וכלי דם ויתר לחץ דם. הם גם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת התועלת ארוכת הטווח של טיפול בחולים אלו עם היפראוריצמיה.
מתוך כנס NKF
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!