מנתונים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי הטיפול ב-Febuxostat (פבאוריק) בקשישים מלווה בסיכון גבוה יותר לפרפור פרוזדורים, בהשוואה ל-Allopurinol (אלוריל). הסיכון המוגבר לפרפור פרוזדורים תועד עם Febuxostat במינון 80 מ”ג ביום והיה הבולט ביותר במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גאוט מלווה בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים ובמחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את היעילות של Febuxostat או Allopurinol בהפחתת הסיכון להפרעת הקצב.

החוקרים אספו נתונים אודות מטופלים בגילאי 65 שנים ומעלה בעלי ביטוח Medicare. הם התמקדו בחולים אשר ניפקו מרשם חדש לטיפול ב- Febuxostat או Allopurinol בין השנים 2006-2012, אשר במשך לפחות 365 שנים קודם לכן לא נטלו תרופות אלו ולא אובחנו עם הפרעת הקצב. ניתוח Propensity Match ביחס 5:1 שימש להערכת הבדלים בין Febuxostat ו-Allopurinol בכל הנוגע לסיכון להיארעות פרפור פרוזדורים.

החוקרים זיהו 25,732 אירועים בקרב 23,135 מבוטחים. מבין אלו, 2,311 מקרי טיפול ב-Allopurinol או Febuxostat (9%) הסתיימו בהופעת פרפור פרוזדורים, עם שעורי היארעות של 8.0 ו-10.5 ל-100 שנות-אדם, בהתאמה.

בניתוח המותאם מצאו החוקרים כי בהשוואה ל-Allopurinol, טיפול ב- Febuxostat לווה בסיכון גבוה יותר לפרפור פרוזדורים (יחס סיכון של 1.25, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.48). בהשוואה לטיפול ב-Allopurinol במינון קטן מ-200 מ”ג/יום, מתן Febuxostat במינון 80 מ”ג/יום לווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לפרפור פרוזדורים (יחס סיכון של 1.62, רווח בר-סמך 95% של 1.16-2.27), אך לא עם Febuxostat במינון 40 מ”ג/יום או מינונים גבוהים יותר של Allopurinol.

בהשוואה ל-180 הימים הראשונים לטיפול ב-Allopurinol, במהלך 180 הימים הראשונים לטיפול ב- Febuxostat תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לפרפור פרוזדורים (יחס סיכון של 1.36, רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.67), אך לא תועדו ממצאים דומים עם טיפול ממושך יותר.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור תוצאות המחקר הנוכחי.

Eur Heart J. 2019 Sep 21;40(36):3046-3054

לידיעה במדסקייפ