הסיכון להופעה חדשה של פרפור פרוזדורים היה גבוה יותר בהיקף של 70-90% בקרב חולים קשישים עם גאוט, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Rheumatic & Musculoskeletal Diseases (מתוך RMD Open).
החוקרים בחנו את הנתונים אודות מדגם אקראי שכלל 5% מתביעות מדיקייר בשנים 2006-2012. הסקירה כללה 1,647,812 משתתפים, בגיל ממוצע של 75 שנים.
במהלך מעקב של 9.46 מיליון שנות-מעקב, 9.8% מהמשתתפים פיתחו פרפור פרוזדורים, כולל 10,604 מקרים של פרפור פרוזדורים בחולים עם גאוט ו-150,486 מקרים בקרב אלו ללא גאוט.
מניתוח הנתונים עלה כי בחולים בגילאי 65 שנה ומעלה עם גאוט, שיעורי ההיארעות של פרפור פרוזדורים עמדו על 43.4 ל-1,000 שנות-מטופל, בהשוואה ל-16.3 ל-1,000 שנות-מטופל באלו ללא גאוט. לאחר תקנון לגיל, מין, מחלות רקע וטיפול תרופתי, יחס הסיכון להיארעות פרפור פרוזדורים עמד על 1.92 בחולי גאוט.
מעבר לגאוט, גיל מבוגר זוהה גם הוא כגורם סיכון לפרפור פרוזדורים, עם יחס סיכון להפרעת הקצב באלו בגילאי 85 שנים ומעלה של 2.47. מעבר לכך, מדד Charlson-Romano של 2 נקודות ומעלה לווה בסיכון מוגבר להפרעת הקצב (יחס סיכון של 2.17).
בניתוח סטטיסטי שכלל תקנון למחלות רקע ספציפיות לפרפור פרוזדורים, דוגמת יתר לחץ דם, מחלת עורקים כלילית ואי-ספיקת לב, הסיכון לפרפור פרוזדורים היה מעט קטן יותר (יחס סיכון של 1.71).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי הסיכון בקרב חולי גאוט היה גבוה יותר באלו ללא מחלת עורקים כלילית, אוטם לבבי קודם, או מחלת לב מולדת. מצבים אלו עצמם מלווים בסיכון מוגבר להפרעת הקצב, דבר המספק הסבר לתרומה הקטנה יחסית של גאוט לסיכון להפרעות הקצב באוכלוסיה זו.
RMD Open 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!