במאמר שפורסם במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולי גאוט, בעיקר נשים, קיים סיכון מוגבר למחלות כלי דם.
לדברי החוקרים, היפראוריצמיה, מצב מקדים לגאוט, נקשרה בעבר עם היארעות מוגברת ותמותה עקב מחלת לב כלילית ואירועים מוחיים. אעפ”י שנהוג לראות בגאוט מחלה דלקתית לסירוגין, מחקרי אולטרה-סאונד שפורסמו לאחרונה זיהו תהליכי דלקת תת-קליניים מתמשכים גם בתקופה שבין התקפי גאוט. בעקבות זאת עלתה השערה כי שילוב דלקת ממושכת והיפראוריצמיה עשוי להגדיל את הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית.
במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הקשר בין גאוט ובין היארעות מחלת לב כלילית, מחלה צרברווסקולארית ומחלת כלי דם היקפיים, במדגם גדול של חולי גאוט.
החוקרים זיהו כ-8,300 חולים עם גאוט, שנכללו במאגר Clinical Practice Research Datalink והתאימו להם קרוב ל-40,000 ביקורות, תואמות בגיל, מין ומרפאה ראשונית. כל המשתתפים היו מעל גיל 50 שנים, ללא היסטוריה של מחלת כלי דם. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת יחס הסיכון במהלך עשר שנים לאחר היארעות גאוט או תאריך האינדקס בקבוצת הביקורת.
בגברים עם גאוט תועדה עליה קטנה, אך מובהקת סטטיסטית, בסיכון לאירוע וסקולארי (יחס סיכון של 1.06) בהשוואה לגברים ללא גאוט. בדומה, בגברים עם גאוט תועד סיכון מוגבר למחלת לב כלילית מכל-סוג (יחס סיכון של 1.08) ומחלת כלי דם היקפיים (יחס סיכון של 1.18).
בקרב נשים עם גאוט, הסיכון לאירוע וסקולארי כלשהו היה גבוה ב-25% בהשוואה לנשים ללא גאוט. הסיכון למחלת לב כלילית מכל סוג (יחס סיכון של 1.25) ולמחלת כלי דם היקפיים (יחס סיכון של 1.89) היה גם הוא גבוה יותר, אך החוקרים מצאו כי אין הבדל בסיכון למחלה צרברווסקולארית מכל סוג.
בנוסף, בנשים עם גאוט, אך לא בגברים עם גאוט, תועד סיכון מוגבר לאנגינה, אירוע איסכמי חולף ואירוע מוחי.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת ההשפעה של הטיפול האופטימאלי בגורמי סיכון למחלות כלי דם ובגאוט על הבריאות ארוכת הטווח של חולי גאוט, להבין טוב יותר את הקשר בין גאוט ומחלת כלי דם היקפיים והמנגנון העומד בבסיס הסיכון המוגבר בנשים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!