מחקרים קודמים הראו שהפחתת הלחץ התוך עייני יכולה להקטין את התקדמות הנזק בשדות הראייה בחולי גלאוקומה. אולם, בחולים מסוימים, למרות שהלחץ התוך עייני מאוזן היטב, הגלאוקומה ממשיכה להתקדם. כבר ידוע בוודאות שהלחץ התוך עייני גבוה יותר בשכיבה מאשר בישיבה. בנוסף לכך, מידת העלייה בלחץ התוך עייני במעבר מישיבה לשכיבה גבוהה יותר בנבדקים עם גלאוקומה פתוחת זווית, עם יתר לחץ תוך עייני ועם גלאוקומה בנוכחות לחץ נורמאלי (NTG) מאשר בנבדקים נורמאליים. לכן, ייתכן שללחץ התוך עייני המוגבר בשכיבה יש תפקיד בהתקדמות הגלאוקומה.

לאחרונה, כדי להבין את השפעת שכיבה על הצד על הלחץ התוך עייני בוצעו בדיקות פרוספקטיביות במתנדבים בריאים, ונמצא שהלחץ התוך עייני גבוה יותר באופן עקבי בעין הנמצאת בגובה נמוך יותר מאשר בעין הגבוהה יותר. בנוסף לכך, נמצא שהלחץ התוך עייני בעין הנמוכה יותר היה גבוה יותר מאשר הלחץ שנמדד בישיבה או אפילו בשכיבה פרקדן.

בדרך כלל אדם מבלה בין רבע לשליש מחייו בשינה במצב שכיבה. בזמן שינה, אנשים מצויים בשכיבה על הגב, על הבטן או על הצד. אנשים שוכבים על הצד פרקי זמן ממושכים גם בעת צפייה בטלוויזיה או קריאה. לכן, בחולי גלאוקומה ההשפעה של שכיבה על הצד על הלחץ התוך עייני יכולה להיות חשובה באותה מידה כמו הלחץ בישיבה ובשכיבה. עד למחקר הנוכחי לא נבדק הקשר בין הלחץ התוך עייני בשכיבה על הצד לפגיעה בשדה הראייה בחולי גלאוקומה.

במחקר הנוכחי בוצעה השוואה בין שתי העיניים של חולי גלאוקומה בשתי העיניים לבין שדות הראייה שלהם כדי לבדוק את הקשר בין השינוי בלחץ התוך עייני בשכיבה, כולל שכיבה על הצד, לבין הנזק בשדה הראייה. המחקר בוצע על ידי חוקרים מסאול, קוריאה, ממחלקות העיניים של Seoul National University Hospital ושל Seoul National University College of Medicine. במחקר השתתפו 49 חולים עוקבים עם גלאוקומה בשתי העיניים ושדות ראיה בעלי פגיעה לא סימטרית. החולים חולקו לשתי קבוצות הקבוצה של העיניים הטובות יותר והקבוצה של העיניים הגרועות יותר. הלחץ התוך עייני נמדד באמצעות Goldmann applanation tonometer ובאמצעות rebound tonometer מתוצרת Icare PRO; Icare Finland Oy, Helsinki בישיבה, בשכיבה על הגב, בשכיבה על צד ימין ובשכיבה על צד שמאל. שדות הראייה נבדקו באמצעות Humphrey Field Analyzer. מולא שאלון לגבי תנוחת השכיבה המועדפת במהלך שינה. התוצא העיקרי היה הלחץ התוך עייני כפי שנבדק באמצעות rebound tonometer בעין הטובה יותר והגרועה יותר בכל תנוחה. ההשוואה בוצעה על ידי paired t tests.

נמצא שהלחצים התוך עיניים עבור העיניים הטובות יותר והגרועות יותר לא היו שונים כאשר המדידה בוצעה בישיבה. לעומת זאת, הלחץ התוך עייני בעיניים הגרועות יותר היה באופן משמעותי גבוה יותר מאשר בעין הטובה יותר כאשר הלחצים נמדדו בשכיבה (16.8 לעומת 15.1 בהתאמה). הלחצים התוך עיניים בעיניים הגרועות היו גבוהים יותר באופן משמעותי מאשר בעיניים הטובות בשכיבה על הצד (19.1 לעומת 17.6 בהתאמה). מתוך החולים שהשתתפו במחקר, 75.5 אחוזים העדיפו לישון על הצד, ו- 75.7% מאלה שהעדיפו לישון בשכיבה על הצד, העדיפו לשכב על הצד כאשר העין הגרועה יותר כלפי מטה. מסקנת החוקרים הייתה שהשונות בלחץ התוך עייני בשכיבה על הצד נמצאת בהתאמה לשונות במידת איבוד שדות הראייה בחולי גלאוקומה. שינה בשכיבה על הצד המועדפת על ידי חולי גלאוקומה, עשויה גם היא לתרום לאיבוד לא סימטרי של שדות הראייה.

Kim KN, Jeoung JW, Park KH, Lee DS, Kim DM:

Effect of Lateral Decubitus Position on Intraocular Pressure in Glaucoma Patients

with Asymmetric Visual Field Loss.

Ophthalmology 2013;120:731735.