מאז התיאור הראשון של פכימטריה אופטית בשנות החמישים, הפכה הפכימטריה של מרכז הקרנית לחלק מהבדיקה הקלינית של החולה. מכשירי בדיקת הפכימטריה הפכו להיות מתוחכמים ומדויקים יותר במיוחד עם התפתחות ניתוחי הרפרקציה והחשיבות של מדידה מדויקת של עובי הקרנית לצורך תכנון ניתוחים כאלה.

בתחום הגלאוקומה נמצא לאחרונה קשר בין עובי הקרנית והתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית. עד עתה פרסומים רבים על הפכימטריה התרכזו בהבדלים שבשיטות המדידה השונות והדיוק היחסי שלהן. מחקר רב בוצע גם במטרה לקבוע את תחומי הנורמה וזיהוי גורמים האחראיים לשינויים בעובי הקרנית המרכזית.  מחקרים שבוצעו עד עתה, אשר בחנו מדידות פכימטריה עוקבות התרכזו בשינויים תוך פרקי זמן קצרים.

המחקר הנוכחי בדק את השינויים בתוצאות מדידות פכימטריה שבוצעו בחולי גלאוקומה במהלך שלושה חדשים. המחקר בוצע בלונדון על ידי חוקרים מ-  Moorfields Eye Hospital, London, United Kingdom ומה- Department of Epidemiology and International Eye Health, Institute of Ophthalmology, University College London .

במחקר השתתפו 51 חולי גלאוקומה ועובי מרכז הקרנית נמדד באמצעות פכימטר אולטרסוני שהוחזק ביד במהלך שני ביקורים עוקבים במרפאה. המדד העיקרי שנחקר היה עובי הקרנית המרכזית הממוצע.

נמצא באופן ברור שקיימות תנודות בתוצאות במהלך 3 חדשים. מידת השינויים הייתה בממוצע 9.6 מיקרון עם סטיית תקן של 26.9 מיקרון בעין ימין ו- בממוצע 19.0 מיקרון וסטיית תקן של 29.2 מיקרון בעין שמאל. בנוסף נמצאה הסטה (Bias) עקבית לכיוון הגדלת עובי הקרנית במדידה השנייה בשתי העיניים. ההבדלים היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית הן עבור עין ימין והן עבור עין שמאל. כאשר השתמשו בתוצאות לפי הקריטריונים לחישוב הסיכון של חולים לפתח גלאוקומה לפי ה- OHTS, נמצא שבהתאם לתוצאות המדידה השנייה היה צורך לשנות את ההתייחסות לחולים ב- 32% מהעיניים הן עבור עין ימין והן עבור עין שמאל.

תוצאות מחקר זה מעידות על כך שעלולים למצוא שינויים משמעותיים במדידות חוזרות של עובי הקרנית. מסקנת החוקרים היא, שמכיוון שלעובי הקרנית יש חשיבות רבה בהערכת החולים ובקבלת ההחלטה על הטיפול שיקבלו, יש צורך ביותר ממדידה אחת שלו.

Wickham L, Edmunds B, Murdoch IE:
Central corneal thickness: Will one measurement suffice?

Ophthalmology 2005;112:225-228