טיפול בשיחות פחות יעיל בצעירים לעומת מבוגרים בגיל העמידה עם דיכאון וחרדה

מקור: The Lancet Psychiatry

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Psychiatry מדווחים חוקרים מלונדון על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בשיחות (NHS Talking Therapies) לדיכאון וחרדה הינה גישה פחות יעילה למבוגרים בגילאי 16-24 שנים לעומת אלו בגילאי 25-65 שנים.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות 309,758 מבוגרים צעירים (גילאי 16-24 שנים; 69.4% נשים) ו-1,290,130 מבוגרים בגיל העמידה (גילאי 25-65 שנים, 65.2% נשים) שקיבלו טיפול פסיכולוגי במסגרת שירותי NHS Talking Therapies באנגליה בין השנים 2015-2019.

התוצא העיקרי היה השינוי במדד חומרת התסמינים בסולם PHQ-9 (או Patient Health Questionnaire) ובמדד GAD-7 (או Generalized Anxiety Disorder Scale) בין קבוצות הגיל. תוצאים משניים כללו את שיעורי ההחלמה, החלמה מהימנה, שיפור מהימן והידרדרות מהימנה. ניתוח הנתונים כלל תקנון לגיל, מוצא אתני, מצב סוציאלי, מאפיינים קליניים, עצימות טיפול ומספר מחזורים.

מהנתונים עולה כי ההבדלים במדדי חומרת תסמינים לפני-אחרי ההתערבות לפי PHQ-9 ו-GAD7 עלו עם הגיל.

בניתוח לא-מתוקן, במבוגרים צעירים תועד שיפור דומה במדדי PHQ-9 ו-GAD-7 לעומת מבוגרים בגיל העמידה (p<0.001 בשני המקרים). היקף ההבדל היה קטן יותר בניתוח מתוקן.

במבוגרים צעירים תועדו שיעורים נמוכים יותר של החלמה מהימנה (41.5% לעומת 48.2%; יחס סיכויים מתוקן של 0.76), שיפור מהימן (68.6% לעומת 72.6%; יחס סיכויים מתוקן של 0.83) והחלמה (43.7% לעומת 51.1%; יחס סיכויים מתוקן של 0.74), אך שיעורים גבוהים יותר של הידרדרות מהימנה (5.9% לעומת 5.2%, יחס סיכויים מתוקן של 1.15) לעומת מבוגרים בגיל העמידה.

הבדלים על-רקע גילי היו דומים בין אזורים שונים ושנות טיפול, כאשר בלונדון תועד ההבדל הקטן ביותר (3.0%) ובדרום-מערב המדינה תועד ההבדל הגדול ביותר (6.5%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הפניית צעירים לטיפול מוקדם יותר, הצעת טיפול במתכונת נוחה ומותאמת לרצונותיהם, והשקעת מאמצים לשמירה על רציפות הטיפול, עשויים לשפר את התוצאות בקבוצה זו. בנוסף, התמודדות עם גורמים חברתיים הייחודיים לגיל זה, כגון חוסר ביטחון תעסוקתי או דיורי, עשויה אף היא להיות חיונית לשיפור התוצאות בקרב צעירים.

The Lancet Psychiatry, Aug 6, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן