במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Psychiatry מדווחים חוקרים מלונדון על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בשיחות (NHS Talking Therapies) לדיכאון וחרדה הינה גישה פחות יעילה למבוגרים בגילאי 16-24 שנים לעומת אלו בגילאי 25-65 שנים.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות 309,758 מבוגרים צעירים (גילאי 16-24 שנים; 69.4% נשים) ו-1,290,130 מבוגרים בגיל העמידה (גילאי 25-65 שנים, 65.2% נשים) שקיבלו טיפול פסיכולוגי במסגרת שירותי NHS Talking Therapies באנגליה בין השנים 2015-2019.

התוצא העיקרי היה השינוי במדד חומרת התסמינים בסולם PHQ-9 (או Patient Health Questionnaire) ובמדד GAD-7 (או Generalized Anxiety Disorder Scale) בין קבוצות הגיל. תוצאים משניים כללו את שיעורי ההחלמה, החלמה מהימנה, שיפור מהימן והידרדרות מהימנה. ניתוח הנתונים כלל תקנון לגיל, מוצא אתני, מצב סוציאלי, מאפיינים קליניים, עצימות טיפול ומספר מחזורים.

מהנתונים עולה כי ההבדלים במדדי חומרת תסמינים לפני-אחרי ההתערבות לפי PHQ-9 ו-GAD7 עלו עם הגיל.

בניתוח לא-מתוקן, במבוגרים צעירים תועד שיפור דומה במדדי PHQ-9 ו-GAD-7 לעומת מבוגרים בגיל העמידה (p<0.001 בשני המקרים). היקף ההבדל היה קטן יותר בניתוח מתוקן.

במבוגרים צעירים תועדו שיעורים נמוכים יותר של החלמה מהימנה (41.5% לעומת 48.2%; יחס סיכויים מתוקן של 0.76), שיפור מהימן (68.6% לעומת 72.6%; יחס סיכויים מתוקן של 0.83) והחלמה (43.7% לעומת 51.1%; יחס סיכויים מתוקן של 0.74), אך שיעורים גבוהים יותר של הידרדרות מהימנה (5.9% לעומת 5.2%, יחס סיכויים מתוקן של 1.15) לעומת מבוגרים בגיל העמידה.

הבדלים על-רקע גילי היו דומים בין אזורים שונים ושנות טיפול, כאשר בלונדון תועד ההבדל הקטן ביותר (3.0%) ובדרום-מערב המדינה תועד ההבדל הגדול ביותר (6.5%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הפניית צעירים לטיפול מוקדם יותר, הצעת טיפול במתכונת נוחה ומותאמת לרצונותיהם, והשקעת מאמצים לשמירה על רציפות הטיפול, עשויים לשפר את התוצאות בקבוצה זו. בנוסף, התמודדות עם גורמים חברתיים הייחודיים לגיל זה, כגון חוסר ביטחון תעסוקתי או דיורי, עשויה אף היא להיות חיונית לשיפור התוצאות בקרב צעירים.

The Lancet Psychiatry, Aug 6, 2025

לידיעה במדסקייפ