במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Clinical Practice מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי האבחנה והטיפול של תסמיני פעילות יתר של שלפוחית השתן בקשישים מלווים בנטל בריאותי נמוך יותר.
החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר OAB Re-Contact Study (2,750 משתתפים), מחקר חתך שכלל קשישים (גילאי 65 שנים ומעלה) עם פעילות-יתר של שלפוחית השתן, שזוהו לפי הטיפול התרופתי להקלה על תסמיני פעילות יתר של שלפוחית השתן או מדד של מעל 14 (גברים) או מעל 16 (נשים) בסולם Overactive Bladder Activity Awareness Tool. התוצאים כללו איכות חיים בריאותית, ליקוי בפעילות, תסמינים וחומרת פעילות-יתר של שלפוחית השתן וניצול משאבים רפואיים (דוגמת אשפוזים).
מהתוצאות עולה כי בקשישים עם אבחנה בהשוואה לאלו ללא-אבחנה תועדו מדדי MCS (Mental Component Summary) גבוהים יותר וניצול נרחב יותר של שירותים רפואיים, עם פחות ליקוי בפעילות. באלו שקיבלו טיפול, בהשוואה ללא-מטופלים תועדו מדדי MCS גבוהים יותר וניצול שירותים רפואיים נרחב יותר, פחות ליקוי בפעילות, פחות תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן, מדדים נמוכים יותר במדד OAB Awareness וסיכוי נמוך יותר לבעיות בשלפוחית השתן או אי-נקיטת שתן. לא תועדו הבדלים משמעותיים בניצול שירותים רפואיים.
מהערכת הנתונים לפי קבוצת גיל (גיל עמידה לפי קשישים) עלתה תועלת גדולה יותר לאבחנה ולטיפול על מדדי MCS וליקוי בפעילות בקרב קשישים.
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות האבחנה והטיפול להקלה על תסמיני פעילות יתר של שלפוחית השתן וההשפעה על המצב הבריאותי של המטופלים.
Int J Clin Pract. 2016;70(1):66-81
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!