שכיחות קונספט אובדנות רציונאלית עולה בקרב קשישים בריאים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAGP)

ההיארעות של קשישים בריאים המעלים את נושא “אובדנות רציוננאלית” מצויה במגמת עליה, ועל רופאים להיות מוכנים להתמודד עם סוגיה זו. בכנס השנתי מטעם ה-American Association for Geriatric Psychiatry הוקדש מפגש לנושא זה שנועד להנחות רופאים העשויים לבוא במגע עם קשישים המביעים את רצונם למות באמצעות מעשה אובדני, למרות שמצבם הרפואי סביר יחסית והתפקוד הקוגניטיבי שלהם שמור.

העיקרון של אובדנות המובססת על החלטה מנומקת זכה לתהודה רבה, בעיקר בקרב חולים סופניים. אך מה לגבי קשישים החוששים מפני גופם הכושל וחשים כי חייהם כבר הגיעו לסופם? האפשרות של אובדנות רציונאלית לא נידון רבות בפסיכיאטריה, זאת למרות שלחולים יש מידע בנושא וחלקם גיבשו את דעתם, אך מנגד, הרופאים אינם מיומנים להתמודד עם טענות אלו.

המפגש נפתח בהצגת מקרים של קשישים שביצעו מעשה אובדני. במהלך ההצגה הוקרן סרטון וידאו של אישה בת 83 שטענה כי אינה סובלת מדיכאון, אך עברה ניתוחים רבים במהלך עשר השנים האחרונות ולדעתה די בכך. היא הוסיפה היא הוסיפה כי תכננה ליטול ברביטורטים ותכננה מספר תוכניות ספציפיות, כולל החלטות בנוגע למי יטפל בכלבה לאחר מותה.  המקרה השני כלל גבר בן 87 שנים לאחר שני אירועים מוחיים עם הידרדרות הראיה שקפץ מהחלון לאחר שהותיר מאחור מכתב מפורט ולאחר שהשלים את כל הסידורים הנוגעים לחלוקת הונו. מקרה שלישי כלל אישה תשושה שפנתה לארגון ללא כוונות רווח המסייע במעשים אובדניים בשוויץ.

כל שלושת המקרים הללו מציגים קבלת החלטות רציונאלית, לא אימפולסיבית, כאשר בחלק מהמקרים המטופלים ערכו דיונים רבים עם בני משפחה וחברים בנושא.

המונח “אובדנות רציונאלית” הוטבע לראשונה במאמר שפורסם ב-Journal of Philosophy בשנת 1986 ומאז נכתבו מאמרים נוספים בנושא. המונח משמש לעיתים קרובות בהקשר של האפשרות לבחירה חופשית של הפרט, יכולת קבלת החלטות ומה שנתפש כמצב רפואי חסר-תקווה.

מומחים בתחום הציגו את המסקנות שעלו ממחקרים פסיכו-אונקולוגים וממחקרי פסיכולוגיה של טיפול פליאטיבי, עם העקרונות המנחים הבאים:

·         יש להשלים הערכה מקיפה

·         יש לקבוע אילו מחשבות אובדניות אינן תלויות באבחנה פסיכיאטרית.

·         יש להבין כי החלטה רציונאלית אינה מעידה על גורם בלתי ניתן לטיפול.

·         יש לבחון את המוטיבציה לאופן החשיבה של המטופלים.

·         יש לזהות תחומים להתערבות אינטר-דיציפלינרית.

בשלב זה אין הנחיות רבות בתחום ורופאים רבים קוראים לפתח סדרת הנחיות והמלצות שיסייעו להנחות את הרופאים כיצד להתמודד עם מצבים אלו.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAGP

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

עומסי חום ותמותת קשישים בבתי אבות – האם דירוגי האיכות מנבאים סיכון?

עומסי חום ותמותת קשישים בבתי אבות – האם דירוגי האיכות מנבאים סיכון?

מקור: Age & Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|11/05/2026

מחקר חדש שפורסם ב־Age and Ageing בחן את השפעת עומסי החום על תמותת דיירי בתי אבות באנגליה ואת האפשרות להשתמש בדירוגי ה־Care Quality Commission (CQC) ככלי לזיהוי מוסדות המצויים בסיכון מוגבר לנזקי חום

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן