טיפול באור עשוי להקל על ישנוניות במהלך היום בחולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN)

טיפול באור בהיר הינו טיפול בטוח ויעיל לשיפור ישנוניות במהלך שעות היום בחולים עם מחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN (American Academy of Neurology).

לדברי החוקרים, טיפול באור הינה התערבות לא-תרופתית חדשה למחלת פרקינסון. לסוגיה זו חשיבות רבה מאחר והפרעות שינה הינן בין הביטויים הנפוצים והמגבילים ביותר באוכלוסיית חולים זו, עם שכיחות של למעלה מ-90% מהחולים.

לדברי החוקרים, ישנן עדויות בספרות הרפואית, הן בבני אדם והן בבעלי חיים, התומכות בתועלת של חשיפה לאור בחולים עם מחלת פרקינסון. במודל ניסיוני כרוני של מחלת פרקינסון, חשיפה לאור האיצה החלמה של התפקוד המוטורי מספר מחקרים נוספים תיעדו שיפור בדיכאון, ברדיקינזיה, נוקשות ודיסקינזיה.

המחקר הנוכחי כלל 30 חולים עם מחלת פרקינסון (13 גברים ו-17 נשים, גיל ממוצע של 63 שנים), שסבלו מישנוניות-יתר במהלך שעות היום, שהוגדרה בנוכחות מדד ESS (Epworth Sleepiness Scale) של עשר נקודות ומעלה.

החוקרים חילקו באקראי את החולים הללו לקבוצת טיפול באור בהיר (5000 lux) או לקבוצת ביקורת בה נערכה חשיפה לאור אדום (פחות מ-300 lux). המשתתפים בקבוצת הטיפול באור טופלו במחזורים של שעה אחת, פעמיים ביום, למשך שבועיים. החוקרים הקפידו על התאמה בין החולים בטיפול התרופתי למחלת פרקינסון, עם המשך טיפול תרופתי קבוע לפני ולאורך ההתערבות. לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות במונחים של מאפייני המחלה או מאפיינים דמוגרפיים.

מהמחקר עולה כי עם בקבוצת ההתערבות, מדד ESS בתחילת המחקר עמד על 15.6 ולאחר ההתערבות עמד על 11.4 (p=0.001). מדד ESS בקבוצת הביקורת עמד על 15.5 בתחילת המחקר ועל 13.3 לאחר ההתערבות. השינוי הממוצע במדד ESS עמד על 4.75 בקבוצת ההתערבות ועל 1.79 בקבוצת הביקורת (p=0.002) ומדובר בהבדל מובהק סטטיסטית בין שתי קבוצות הטיפול.

החוקרים זיהו גם שיפור במדד UPDRS (Unified Parkinson’s Disease Rating Scale) שבוע לאחר ההתערבות עם טיפול באור בהיר ומגמה לשיפור איכות השינה לפי מדד PSQI (Pittsburgh Sleep Quality Index) לאחר שבועיים (p=0.006).

במהלך הטיפול תועדו אירועים חריגים בודדים, כולל חולה אחד שהתלונן על כאב ראש חולף וחולה אחר שסבל מישנוניות (שניהם בקבוצת ההתערבות) ומקרה אחד של גרד עיני בקבוצת הביקורת.

החוקרים כותבים כי למרות שממצאי המחקר מעידים כי חשיפה לאור בהיר עשויה להביא לשיפור בישנוניות-יתר במהלך שעות היום בחולי פרקינסון, דרושים מחקרים נוספים לאופטימיזציה של משך ומדדי החשיפה לאור בהיר באוכלוסיה זו.

מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AAN

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

עומסי חום ותמותת קשישים בבתי אבות – האם דירוגי האיכות מנבאים סיכון?

עומסי חום ותמותת קשישים בבתי אבות – האם דירוגי האיכות מנבאים סיכון?

מקור: Age & Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|11/05/2026

מחקר חדש שפורסם ב־Age and Ageing בחן את השפעת עומסי החום על תמותת דיירי בתי אבות באנגליה ואת האפשרות להשתמש בדירוגי ה־Care Quality Commission (CQC) ככלי לזיהוי מוסדות המצויים בסיכון מוגבר לנזקי חום

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן