האם החלפת פחמימות בחלבוני בעלי-חיים מביאה לירידה בלחץ הדם? (Am J Clin Nutr.)

ממחקר חדש עולה כי החלפה מתונה של פחמימות בחלבוני בע”ח מביאה לירידה בלחץ הדם. לדברי החוקרים, בהשוואה לפחמימות, צריכת חלבוני צמחים יכולה להוריד את לחץ הדם בבני אדם, אך השפעות חלבוני בע”ח על לחץ הדם לא נבדקו מעולם.

במרבית האוכלוסיות, עליה בצריכת החלבונים צפויה להביא לירידה בצריכת פחמימות בעלות ערך גליקמי גבוה, במקום ירידה בצריכת שומן. באוכלוסיות מערביות, מרבית החלבון מגיע ממקור בע”ח, כולל בשר אדום.

במחקר השתתפו 60 נבדקים עם יל”ד, שחולקו להמשך תזונה רגילה (קבוצת ביקורת) או להחלפה חלקית של צריכת האנרגיה ממזונות עתירי-פחמימות בחלבונים שמקורם בבשר אדום רזה (קבוצת החלבונים).

בהשוואה לקבוצת הביקורת, נרשמה עליה משמעותית באחוז צריכת החלבונים לאנרגיה (5.3%, 95% CI = 3.7%-6.9%, P<0.001) וצריכה מופחתת של פחמימות (-5.3% מהאנרגיה, 95% CI = -7.9% עד -2.7%, P<0.001). לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות בכל הקשור למדדי משקל הגוף או צריכת שומן, אלכוהול, או סיבים.

בהשוואה לקבוצת הביקורת, נרשמה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי בקבוצת החלבונים (clinic: -5.2, 95% CI, -10.3 to -0.1; 24-hour: -4.0, 95% CI, -7.4 to -0.6; awake: -4.7, 95% CI, -8.9 to -0.5; asleep: -4.7, 95% CI, -10.3 to -0.1 mm Hg; P < .05). גם רמות הסוכר בצום היו גבוהות יותר בקבוצת החלבונים (0.33 mmol/L; 95% CI, 0.09 – 0.58 mmol/L; P = .008). גיל, מין ושינויים במשקל, צריכת אלכוהול, או רמת נתרן ואשלגן בשתן, לא השפיעו על הבדלים אלו.

לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות בערכי לחץ הדם הדיאסטולי, קצב הלב, היענות עורקית, רמת השומנים בדם, ורמות אינסולין בסרום.

בהתחשב במחקרים אחרים, תוצאות אלו רומזות כי החלפה מתונה של מזונות עתירי-פחמימות במזונות עתירי-חלבונים עשויה להביא לירידה בלחץ הדם בחולים הסובלים מיתר ל”ד. בהתחשב בשכיחות הגבוהה של יל”ד ברחבי העולם, העליה המתמשכת בשכיחות יל”ד, וחשיבותו כגורם סיכון למחלה קרדיווסקולרית, לממצאים אלו עשויות להיות השלכות חשובות על הבריאות הציבורית.

הממצאים עשויים להיות חשובים בעיקר באוכלוסיות עם צריכה נמוכה של חלבונים בדיאטה.

Am J Clin Nutr. 2006;83:780-787

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן